הזמר העברי שנוצר בארץ רחוק מלהוות מקשה סגנונית אחת; הוא מגוון ורב-פנים הן מההיבט הטקסטואלי והן מההיבט המוזיקלי. בעבודת הדוקטורט שלו נכנס ד"ר אבי בר-איתן לעובי הקורה של אפיון הזְמָרִים על ידי ניסיון מרתק למקם אותם בתוך שטח משולש הנוצר על ידי שלושה קודקודים סגנוניים: אמנותי, פופולרי ועממי. כמקרי מבחן משמשים בעיקר זִמְרֵיהֶם של זעירא, זהבי וּוילנסקי, אך הדיון והממצאים מאירים על כלל הזְמָרִים, ומספקים תובנות חדשות להתבוננות בתופעת הזמר העברי כמכלול תרבותי.