יוֹסֵף מִילֶט

מתוך "אנציקלופדיה למוסיקה: אישי המוסיקה הכללית והיהודית" מאת ישראל שליטא, מהדורת תשי"ט [עמ' 718-719]:

מראשוני המורים למוסיקה בארץ. נולד בעיירה דומברובה שבגליציה המערבית. למד מפי אביו שהיה מורה לעברית ותנ"ך וכן בבית הספר לילדי ישראל. למד מוסיקה אצל החזנים משה שור וזיידל רובנר (מארגובסקי) וכן בקונסרבטוריון הממלכתי ובאקדמיה למוסיקה בווינה. עלה ארצה בשנת 1920. לימד תורת המוסיקה בבית הספר לנגינה בתל אביב (לימים קונסרבטוריון שולמית). בין תלמידיו, יהודה שרת ופואה גרינשפון. בשנת 1928 יצא לווינה על מנת להשתלם. עבד כמורה בבית המדרש לחזנות של החזן יהודה ליב מילר, וניצח על מקהלות בבתי כנסת שונים. בשנת 1932 נאלץ לעזוב את עבודתו. עם פלישת הנאצים לאוסטריה נמלט לאיטליה ומשם נדד לטורקיה. בטורקיה נתפס ונאסר. בשנת 1944 הצליח לחזור ארצה. בעזרת תלמידו פואה גרינשפון קיבל עבודה מטעם "המכון להשכלה מוסיקלית" והמשיך גם לכתוב מוסיקה, בעיקר ליטורגית מקהלתית. במשך זמן ניצח גם על מקהלת בית הכנסת בתל אביב.

ר' גם:

• יוסף מילט בויקיפדיה
• יוסף מילט באנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו

עדויות בעיתונות על שירים נוספים מאת יוסף מילט, שלמיטב ידיעתנו הם אבודים:

1. שיר הספנים. נזכר בביקורת מיום 21.10.1920 בעיתון "דואר היום" על קונצרט של אידלזון. בוצע בירושלים.
2. מזרח. בכתבה בעיתון "הארץ" מיום 9.6.1922 "נשף יובל של המזמר פרידמן לבוב" [אריה פרידמן-לבוב], מתועד כי הוא שר באירוע בקולנוע "עדן" בתל אביב מיום כ"ז אייר [תרפ"ב] שיר בשם "מזרח" (המוסיקה מאת ה[אדון] מילת והמילים מאת ה[אדון] פויערשטיין)". שיר זה אבוד למיטב ידיעתנו (מילים ולחן).