גרשון קרונפלד נולד ב-1905 לאמו רבקה לבית פולק ולאביו מרקוס קרונפלד.

את השכלתו האקדמאית בתחומי אומנות הדפוס והמוזיקה קיבל גרשון קרונפלד בווינה (היה בוגר האקדמיה למוזיקה). בתום הלימודים עבד גרשון כמנהל הטכני של בית המסחר לצורכי כתיבה ודפוס בבעלות אביו. ב-1932 נישא גרשון לחוה לבית פרלמוטר. ב-1933 הזוג עלה לארץ והתיישב בתל אביב, וגרשון מיד נכנס לפעילות חברתית ולעשייה במלאכת הדפוס.

בעתות הפנאי היה גרשון מנגן בהתנדבות באירועים חברתיים שונים, ביניהם סעודות "מלווה מלכה" בהשתתפותו של חיים נחמן ביאליק. שנים לאחר מותו של המשורר הלאומי עיבד קרונפלד את המנגינות ששמע מפי ביאליק המזמזם. גרשון צילם אירועים שונים מחיי העיר במצלמת ה"לייקה" שהביא מווינה. חלק מהתמונות הגיש לעיתון "דבר", מאחר ונמנה עם עובדיו הבכירים של בית הדפוס "הפועל הצעיר" שבו הודפס העיתון.

קרונפלד הקדיש את עתותיו לנגינה ולהלחנה: בהתלהבותו הרבה הוא כתב המנון לנמל תל אביב המוקם ("הורה מלחים"). גרשון השתתף בערבי בידור לחיילים הבריטים, היה חבר בלהקת הנוטרים הארץ ישראלים, בהצגות של תיאטרון "המטאטא", במופעי האופרה העברית וכד'. בשנת 1939 פקד אסון את גרשון: גליוטינה לחיתוך נייר בדפוס "הפועל הצעיר" קטעה את שמונה פרקי אצבעותיו, והוא נאלץ לנטוש את עבודת הדפוס, אך המשיך לנגן.

משאת נפשו היה הזמר העברי, והוא ניגן בשידורי הרדיו ובכל אירוע תרבותי שהתקיים בתל אביב; הוא אף חיבר קונצ'רטו לכלי האהוב עליו, אקורדיון, ששודר ב"קול ישראל". עם פרוץ מלחמת העולם הופיע בפני חיילים בכל מחנות הצבא הפזורים בארץ. גרשון גם יזם השמעת שירים עבריים בבתי קולנוע בתל אביב בשעת ההפסקה, במקום השמעת מוסיקה מתקליטים; הניסיון הראשון נעשה בקולנוע "שדרות" בשדרות רוטשילד 80. לאחר קום המדינה נטל ניגן באקורדיון בפני חיילים במשלטים ובכל מקום אפשרי. באותה עת הוא גם אסף סביבו כ-15 נגנים והקים את "תזמורת המנדולינות התל אביבית".

גרשון גם לא זנח את אהבתו לאות הכתובה: הוא אייר את הספרים "זקני ביה"ס בווילביי", "הקנקן והגביע" ואחרים, עיצב תווי ספר (אקס ליבריס), כאשר את האיורים הוא גילף על לינולאום, ובתחום זה היו ידועים בארץ שני אנשים בלבד: אריה אלואיל וגרשון קרונפלד.

בעקבות גידול ממאיר שפגע בעינו השמאלית והביא לעקירתה, עבר גרשון להוראת מוסיקה (גיטרה ואקורדיון) והקים מכון להוראת כלים עממיים בתל אביב. לימים עבד כמורה לאקורדיון ולגיטרה בקונסרבטוריון ע"ש אחרון בפתח תקווה. יום אחד הגיעה אליו תלמידה כבדת ראיה, על סף עיוורון, וגרשון קרונפלד התחיל להתעניין בכתב ברייל ובלימודו. עד מהרה הגיע גרשון למסקנה שהברייל העברי אין בו סדר, וכל אחד מלמד אותו לפי רצונו והבנתו. על כן הוא יצר שיטת לימוד קלה ונוחה וחיבר ספר בנושא. משרד הביטחון פנה אליו כדי לקבל את שירותו למען נכי צה"ל העיוורים. בשנת 1956 אצר תערוכה המוקדשת לאחד העם, שזכתה להצלחה רבה.

גרשון התגורר כל חייו בתל אביב והמשיך בהוראת המוזיקה לתלמידים עם עיוורון עד לפטירתו בשנת 1977.

(תודה לרעות כהן קרונפלד, נכדתו של המלחין, על מסירת הביוגרפיה)