עזרא גבאי

לפי אברהם בן יעקב, יהודי בבל בארץ ישראל, עמ' 447:

נולד בירושלים להורים שהיו מהראשונים שעלו מעיראק לארץ ישראל. השתלם בקונסרבטוריון בירושלים והיה מורה לחלילית באקדמיה למוסיקה בירושלים. עובד ב"קול ישראל" כאחראי לחלק העברי והישראלי של תקליטיו . . . רוב מנגינותיו נכתבו למילות [מילים] מהתנ"ך, התפילה ושירי חגים יהודיים. יצירתו "כורש" המכונה קנטטה או אורטוריה, שבוצעה בירושלים, נכתבה בקול אחד בליווי מספר כלים.

ספרו של אברהם בן יעקב יצא לאור בתש"ם (1980) אך מתייחס לעזרא גבאי כאילו עדיין חי אז. אפשר שזו מהדורה מאוחרת.

מוסיף בנו יהודה (יוג'י) גבאי:

המלחין הירושלמי:עזרא גבאי, מהווה את אחד מפסי הקול המובהקים, הן של ירושלים והן את פס הקול של "קול ישראל" "רשות השידור". עזרא, נכדו של החכם הירושלמי יהודה גבאי ובן משפחתם של המקובל כדורי והמוהל הירושלמי יעקב ששון, ינק משחר ילדותו את המיזוג המופלא של היהדות והמסורת לצד הניחוחות המגוונים של ירושלים דאז. מזרח ומערב על פיוטיהם וכל זאת תחת שלטון המנדט הבריטי. זיקתו למוזיקה הובילה אותו ללמוד פייטנות אצל ר' שלמה זלמן ריבלין ומדי שבת היה  מפייט לסרוגין בביתי הכנסת האשכנזיים והספרדיים. עוד בתקופת המנדט החל לעבוד בתחנת הרדיו שנקראה אז: קול ציון לגולה וברבות הימים  הפכה ל "קול ישראל" שם שי​מש עזרא כמנהל התקליטיה. עזרא גבאי התמסר להלחנת שירים מן המקורות כשהוא שוזר בם מוטיבים ספרדים ואירופים, לצד הלחנת שירי ילדים הנלמדים במסגרות החינוך. בשנות השישים והשבעים זכו עשרות מלחניו לאין ספור ביצועים ע"י מיטב הזמרים: ג'ו עמר, אריס-סאן, יהורם גאון, אברהם פררה (אבא של) עליזה עזיקרי, חדוה ודוד, כוכבה צעירי(הררי), הדסה סיגלוב, דליה עמיהוד, נתנאלה, ציפי זרנקין ועוד. השירים הופקו והוקלטו ע"י קול ישראל. ועובדו בסגנונות שונים החל מ: תזמורות קלאסיות  בניצוח של שמעון כהן, וילנסקי, לסלו-רוט, ​גיל אלדמע, מארק לברי ..מאיר הרניק.. וכלה בתזמורת המזרחית לרוב תחת ניצוחו של יוסף בן ישראל. גולת הכותרת הייתה הקנטטה כורש: הפקת ענק של קול ישראל - המספרת את שיבת עם ישראל מהגלות.