נַעֲמָה נַרְדִּי

ביוגרפיה מאת עמנואל (עמי) ירימי:

השנים הראשונת
נעמה נרדי נולדה בנובמבר 1931 להורים מוסיקאים, הפנסנתרן-מלחין נחום נרדי, והזמרת ברכה צפירה.
הוריה היו אמנים עסוקים בהופעות רבות בארץ ובחו"ל, ולכן גדלה מגיל צעיר מאד בקיבוצים. ^(*1) כשרונות זמרה התגלו בה מילדותה, ובנעוריה הקליטה אוסף של שירי ילדים למילים של ביאליק; אביה הלחין [ובמקרים אחדים - עיבד] את השירים, וליווה אותה בפסנתר. ^(*2) הופעותיה על הבמה בישראל היו ספורות, ורובן היו בקונצרטים שערך אביה ובליוויו. את חותמה הצנוע על הזמר העברי הטביעה נעמה, באותו תקליט נעורים של שירי ילדים. כשבגרה, ערכה והפיקה אוסף שירים היסטורי של אמה, הזמרת ברכה צפירה.

באוקטובר 1950, בטרם מלאו לה 19 שנים, הציג אותה אביה בהופעת הבכורה שלה על הבמה ב"קונצרט לשירה ישראלית", שנערך ב"אהל-שם"; היא הופיעה לצד אמנים נוספים אשר שרו את שיריו, ביניהם היו פאולו גורין ואהובה צדוק. ^(*3) נרדי, האב, היה מעוניין שנעמה תהיה זמרת עם ותשיר את שיריו, אך אמה, צפירה, רצתה שתלמד זמרת אופרה. ^(*4) נעמה בחרה באופרה. ב-1951 השתתפה בתחרות "מלכת היופי" הישראלית, ונבחרה כסגנית "מלכת היופי של תל-אביב" [בתואר המבוקש זכתה מיכל הראל]. ביוני של אותה שנה הופיעה שוב ב"אהל שם", בקונצרט במלאת 25 שנים לעבודה המוסיקאלית של אביה; בקונצרט השתתפו, מלבדה, גם אמנים כיוספה שוקן, אהובה צדוק, חנה זמיר ואחרים. ^(*5) ב-1952הופיעה בשירה ובריקוד ב"פר-גינט", שהוצג ב"הבימה", ^(*6) ולאחר מכן, נסעה לאירופה להמשיך בלימודי זמרת אופרה.    

באירופה    
לימודי הזמרה באירופה, שהחלו בפאריז ב- 1952, נמשכו למעלה משמונה שנים. ^(*7) היא הגישה את מועמדותה לבית האופרה "לה סקאלה" במילאנו, ולאחר שנבחנה, התקבלה לבית האופרה המפורסם; שם המשיכה ללמוד, ועם הזמן, גדלה חשיבות התפקידים שהטיל עליה בית האופרה. אחד מהם היה - לשמש זמרת מחליפה בתפקיד ראשי, למריה קאלאס, למקרה שהאחרונה לא תוכל להופיע. האופרה הישראלית הייתה מעוניינת בהשתתפות כוחות מקומיים על בימתה, והתקשרה אל זמרים ישראלים שישבו בחו"ל. ב-1967 הודיעה הנהלת האופרה, שהיא "קיבלה הבטחה מנעמה נרדי היושבת זה זמן רב באיטליה" לשיר באופרה הישראלית. ^(*8)

היא השתתפה בהצלחה בסיור הופעות של "לה סקאלה" בגרמניה המזרחית, ולאחר מכן אירע דבר, אשר פרטים אודותיו לא נודעו, ובעקבותיו תבע אותה בית האופרה למשפט. היא שכרה את שירותיו של עו"ד ידוע, ^(*9) וזכתה בפיצויים מ"לה סקאלה". פרטי המשפט [או ההסדר] ותוצאותיו נשמרו חסויים. היא עברה לגור במערב ברלין, ובשלב כלשהו אושפזה, הובאה לישראל באניה, נרפאה, ומאוחר יותר אושפזה שוב. היא התגוררה תקופת מה בדירת אחיה, אריאל זילבר, ולאחר מכן בדירה בדמי מפתח בתל-אביב, שרכשו עבורה אמנים.    

בחזרה בישראל
במלאת 45 שנים ליצירתו של נחום נרדי [מאי- 1968], השתתפה נעמה, "שחזרה לא מזמן מהופעות ב'לה סקאלה'" ^(*10) ב"פסטיבל שירי נחום נרדי". היא הופיעה לצד זמרים כרחל אטאס, שושנה דמארי, שולי נתן, מרדכי בן-שחר ואחרים. ב-1969 השתתפה במופע "ירושלים שלי", שהתקיים בחאן הירושלמי ובאמפיתיאטרון הרומי בקיסריה. באותו מופע השתתפו אמנים נוספים כאושיק לוי ויונה עטרי. תקופת מה לימדה פיתוח קול וזמרת אופרה, ואחת מתלמידותיה הייתה אסתי כץ, זמרת ומורה לפיתוח קול ודיקציה ב"בית צבי". תלמיד אחר היה אחיה, המלחין-זמר, אריאל זילבר, שבתחילה הלך אליה לתרגילי קול, אך לאחר מכן הדריכה אותו באמצעות הטלפון בלבד. היא עברה תקופה של הסתגרות, שהלכה והחריפה עם הזמן; תיקשרה בטלפון, אך נמנעה כמעט מלהיפגש עם אחרים פנים אל פנים. אריאל אחיה הציע לה להוציא לאור, בליווי חדש, את השירים ששרה בליווי נרדי, אך היא סרבה. הצעתו נטעה בה את הרעיון להחזיר לתודעת הציבור את אמה, ברכה צפירה, ולהוציא לאור את שיריה בהוצאה מחודשת. התוצאה הייתה - אוסף "היסטורי" בן 33 שירים, המייצג בשתי קלטות את אמנותה של צפירה משנות השלושים ואילך: האחת – "מאז ועד עולם, ברכה צפירה ונחום נרדי", כוללת 17 שירים מ-1937 ועד 1950. השניה – "שירי הזהב של ברכה צפירה", ובה 16 שירים, כוללת שירי עדות בעיבוד של מלחינים שונים, אך לא של נרדי. לצורך הפקת ההקלטות נאלצה נעמה לחרוג מהסתגרותה, ולקיים מגעים עם מוסיקאים ובעלי מקצוע שונים, שהשתתפו בשלבים שונים של ההפקה.  
         
מספר ימים טרם מותה ב-1989, ביקר בביתה רופא, שמצא אותה "שדופה ורזה", אך לא ציין ממצא אחר. במכתב פרידה שכתבה לאמה, היא תארה את סבלה, אותו לא יכלה לשאת עוד; המכתב הגיע לידי אמה יומיים לאחר מותה. מבקרת ספרות העלתה את הסברה, שמתיאור אחת הדמויות בספרו של עמוס אריכא "נשף חברים", עולה דמות של "זמרת מוכשרת ויפהפייה, בעלת נפש מסוערת ושסועה"...ה"ממזגת, כך נראה, גם משהו מזמרת האופרה הטראגית נעמה נרדי, בתם היפהפייה של הזמרת והציירת ברכה צפירה, והמלחין נחום נרדי" ^(*11).
 

-------------------------------------------------------

*1. נעמה נרדי נזכרת כ"ילדת חוץ" באתר קבוצת שילר; כמו כן, היא התחנכה גם בגבעת ברנר ובמשמר העמק.   *2. השירים יצאו לאור בסדרת תקליטים בני שיר אחד בכל צד ע"י חברת "רינה" [במהירות 78 סיבובים לדקה], וכן בתקליט ארוך נגן של חברת "גלטון";   
*3. "דבר", 22 בספטמבר, 1950;
*4. אריאל זילבר בראיון למוסף "7ימים", 19 ביולי, 1991; 
*5. "דבר", 13 ביוני, 1951;
*6. "דבר השבוע", 6 ביוני, 1952;  
*7. בתקופת הלימודים בפאריז היא נתמכה על ידי הבארונית רוטשילד.  
*8. "דבר", 3 באוקטובר, 1967; נתניה דברת, שהתבקשה גם היא באותו זמן להופיע בארץ, נענתה לבקשה והופיעה במספר אופרות בישראל;
*9. על פי הרמז "הכרנו אותו במשפט אייכמן", שנתן העיתונאי יורם קניוק בכתבה בשם "הזאת נעמה", במוסף "ידיעות אחרונות", מדובר, כנראה, באחד משני עורכי הדין הגרמנים - רוברט סרווציוס, שנשכר להגן על אייכמן, או עוזרו דיטר וכטנברוך. הכתבה התפרסמה במוסף "7 ימים" כשבועיים לאחר מותה; 
*10. "דבר", 23 במאי, 1968;
*11. מתוך בקורת של מלכה נתנזון באתר אנ"י, "ארגון נשים יוצרות בישראל"; בביקורת הספר "נשף חברים" לעמוס אריכא [הוצאת שלגי, 1993], העלתה המבקרת את ההנחה, שמדמותה של אחת מגיבורות הסיפור, אלכסנדרה לב, עולה דמותה של המשוררת תרצה אתר, הממזגת בתוכה משהו מדמותה של נעמה נרדי; שתי דמויות שהיו מוכרות למחבר.

תודות לרחל נרדי על הערותיה, ולאורה שמחי על ההגהה.