מָרְדְּכַי זְעִירָא

מפגשו של זעירא בתיאטרון 'האהל' עם יואל אנגל התווה לו "את הדרך והגישה למזמור הלאומי המקורי". כשפגש ב-1928 פועל בניין בשם 'ציניה' (לימים הסופר והמתרגם יצחק שנברג-שנהר) החליטו השניים לשתף פעולה, ושיר הביכורים שלהם היה השיר 'עולי רגל' ('אשרי האיש'). זעירא ראה בשיר הזה את יצירתו המקורית הראשונה בתחום הזמר העברי. גם הפרופסור רוזובסקי התרשם ממקוריות עבודתו, ושיבח את השיר, וכן את השיר 'בשערי מולדת' ('פקד ה'), שהלחין כשנה לאחר מכן. שניים מששת השירים שחיברו שנהר וזעירא, 'שירת החליל' ו'מה אומרות עינייך', זכו למעמד של שירי מפתח ידועים בזמר העברי.

ב-1930 החל שיתוף הפעולה עם אלכסנדר פן בעבודה עבור תיאטרון 'המטאטא'. עבודתם המשותפת במשך השנים הנחילה לזמר העברי את הלהיטים 'כנרת', 'היה או לא היה' ו'על גבעות שיך אבריק', וכמו כן את שיר התשתית 'הבו לבנים', שהיה להיט גדול בזמנו כזמר וכריקוד.
 
מפגשו של זעירא עם הסופר יהודה בורלא נעשה בנסיבות אישיות ולא אומנותיות. הוא התיידד, על פי עדותו, עם הסופר ועם רעייתו מרים, עוד כשהיה "עלם, מחוסר עבודה, ובראשית הדרך", ובכל ערב שבת אכל על שולחנם. את השירים מספרו של בורלא 'המרננת' ('הנאוה' ו'על עין המים') הלחין לאחר שקרא את הספר. לדבריו, הוא "התבייש לא להכיר את כתביו של הסופר" שעל שולחנו אכל, ולכן קרא את כתביו. השירים מצאו חן בעיניו מאד ברעננותם, וכדי לגרום נחת לסופר, הוא הלחין את שניהם. בורלא כתב בעיתון דברי בקורת חיוביים ביותר על יצירותיו של זעירא, לאחר קונצרט שבו שרה הזמרת חנה קיפניס אחדים משיריו. באופן פרטי אמר לו בורלא, "זה כאילו נולדת במזרח! שמע נא גוי שכמוך, מניין לך מנגינות כאלו? אני משוכנע שאי שם בעבר הרחוק, לאחת הסבתות שלך היה רכב או סייס ספרדי".

מספר שירים כתב זעירא למילותיו של אהרון זאב (לשעבר, קצין חינוך ראשי בצה"ל במשך כ-15 שנים), והידוע שבהם היה השיר החלוצי לחג החנוכה 'אנו נושאים לפידים'. עם עמנואל הרוסי שיתף פעולה בכתריסר שירים, רובם היו שירי ילדים כ-'אורחת גמלים' ו'שיר ערש לבובה', או שירי תשתית שעסקו בעבודה ותקומה, כ-'אל הכפר' ו'המתנדבים לספר'. שניים מהם התפרסמו במיוחד - 'אל תירא עבדי יעקב' וה''המנון לפועל' ('עלי להבה'). מספר קטן של שירי עבודה ומולדת הלחין זעירא גם למילותיו של אברהם שלונסקי. כחצי תריסר שירים, במגוון נושאים שכתב ש.שלום, הולחנו על ידי זעירא, וידוע במיוחד בשעתו היה השיר 'חמישה'. שירים אחדים הלחין זעירא למילותיו של אהרון אשמן. זכורים במיוחד 'עד אור הבוקר', אותו שרו דורות של תלמידים וחניכי תנועות נוער, 'כך ולא אחרת', שהיה ידוע מאד בתקופה שנכתב, ו'שירת הנודד' ('ציוניוני הדרך'). את השיר האחרון, אחד מנכסי צאן הברזל של הזמר העברי, למדה הזמרת אסתר עופרים בביתו של זעירא (בעזרת שרה אשתו), ובביצועה היה השיר סיפור הצלחה בלונדון, טרם שנעשה ללהיט בישראל.

את יצחק יצחק (שם העט של יצחק בן-ישראל) הכיר זעירא בתקופת שירותו בבריגדה. יצחק היה גם הוא  חבר באחת מלהקות הבריגדה - 'מעין זה', שקמה ב-1944 לקראת סוף המלחמה, וכתב לה שירים. להיט אחד שלו ושל צבי בן יוסף, מלחין בלהקה, היה 'כל הדרכים הן מובילות לרומא'. זעירא הלחין כמה מפזמוניו של יצחק וביניהם 'הורה הסופה', 'הורה בנכר' ו'שיר הגדוד הראשון'.

שיתוף הפעולה בין זעירא והמשורר נתן אלתרמן נמשך לאורך שנים והביא לאור העולם מספר שירים בלתי נשכחים כ'לילה לילה', 'ליל גליל' והבלדה סוערת הרגשות 'ניגון עתיק'. אחד הלחנים שזכה למילים חדשות של אלתרמן, וסיום חדש של המלחין משה וילנסקי, היה הלחן לשיר 'בכרם תימן' (לשעבר 'פקד ה'), אחד משירי ה'גל התימני' שאלתרמן היה אחד מיוצריו. ב-1960 נערך בהיכל התרבות בתל אביב פסטיבל הזמר הראשון. שופטי הפסטיבל בחרו תשעה שירים מתוך למעלה מ-400 שהגישו 254 יוצרים. השירים הוגשו בעילום שם, והם עמדו לשיפוט הקהל באולם. ביניהם היה שירם של זעירא ואלתרמן 'העלמה'. השיר, אחד היפים בתולדות הפסטיבל, הגיע למקום השני.

יעקב אורלנד וזעירא נפגשו ב-1930, כשהמשורר היה נער כבן 16 והמלחין כבן 25 שנים. ידידות בת קרוב לשלושים ושבע שנים נרקמה בין השניים, ושנים אחדות לאחר היכרותם התחילו לשתף פעולה כיוצרים. כשנשאל, הודה זעירא שאורלנד היה המשורר האהוב עליו ביותר, וכי שיריו דיברו אל ליבו, כי הם נעדרו ניסוחים פלקאטיים. שלושים ושמונה שירים (ואולי יותר - שעדיין לא נמצאו) חיברו השניים יחד, באחת השותפויות הפוריות ביותר בתחום הזמר העברי; יצירה שנמשכה עד למותו של המלחין 33 שנים לאחר מכן. לעיתים קרובות התייעצו השניים זה עם זה בשעת הכתיבה, ועשו את השינויים הנחוצים כדי להשיג את ההרמוניה הרצויה בין המילים והלחן. כשהתגעגע אורלנד לרוסיה, מולדתו "הביולוגית", וכתב את השיר 'ניע נוע', בו "אמא וולגה נמה נים", תמה זעירא ושאל: "אתמול חזרנו מעמק הירדן, ואתה שר וולגה? איפה חוט הטבור שלך?" אורלנד השתכנע, ושינה את המילים "אמא וולגה" ל"אם כנרת". מהיפים שבשירים העבריים יצאו מתחת ידיהם, ביניהם פניני זמר כ'שני שושנים', 'היו לילות', 'שלכת', 'נגן עוגב', 'שיר שמח', ה'שיר אליך', (את השיר שכתב אורלנד הצעיר לאהובתו בת-אל, לימים אישתו, ראה זעירא עוד לפני גיבורת השיר) ורבים אחרים. 

זעירא כתב לחנים גם למילותיהם של יוצרים אחרים, שמהם בלטו במיוחד שתי משוררות. האחת הייתה המשוררת רחל, שמשירתה בחר מחזור בן 10 שירים, והלחין אותם ברוח ה'שיר האומנותי' ('ליד'). הם נכתבו לקול בעל מנעד רחב, עבור הזמרת יוספה שוקן. המבקר רבינא ציין ששירי רחל מביעים רכות, פיוט ועדנה, ועבורם "מחפשת הנפש צלילים מיוחדים, שאין לדעת בבירור נקודת מוצאם מהי, ואין לקבוע להם טוניקה מסויימת", וכזאת עשה המלחין. לדברי רעייתו, היה מחזור שירים זה חביב עליו במיוחד. המשוררת השניה היתה פניה ברגשטיין שלשירי הילדים שפירסמה, כתב זעירא 25 לחנים. כמו כן, הוא הלחין מספר שירי ילדים של  לוין קיפניס, ושירים של משוררים אחרים כלאה גולדברג ('שנינו מחכים'), יצחק קצנלסון ('נעולה היא דלתי', שתרגמה עבורו מיידיש מ.י. שטקליס), אברהם חלפי ('הכד', 'שיר על נער שהלך', 'שלושה חתולים') אביגדור המאירי, יחיאל מוהר, יוסי גמזו ועוד.