ב-1944 עברה שושנה גמליאלית לתל-אביב, והחלה ללמוד בסמינר למורי מוסיקה.בתקופת לימודיה, והיא בת 16 בלבד, הדריכה גמליאלית קבוצת בנות, והופיעה איתן בזימרה ב"פינת הנוער העברית" בקול ירושלים.(1)
שנה לאחר מכן , בת 17, הופיעה גמליאלית, שוב, ב"פינת הנוער העברית"; הפעם, כזמרת סולנית של שירי ילדים, מיצירות המלחינה והפזמונאית רות כהן-שנוק.(2). מתיקות קולה ועושר ההבעה בזימרת שירי הילדים, העשירו את התכניות, והיא נקראה לשיר, לעיתים קרובות, בשידורי הרדיו של "פינת הנוער העברית" ו"פינת הילד". בחג החנוכה, דצמבר 1946, היא השתתפה בביצוע הקנטטה "הנרות הללו"(3), בתפקיד אחד משמונה הנרות המייצגים את ילדי הגולה. בזימרת "נר תימן", היא ייצגה את ילדי אותה גולה.
למעלה משנתיים הייתה שושנה גמליאלית הצעירה אורחת תדירה ב"קול ירושלים", זמרת בתכניות ילדים כ"טיול לארץ הבריאות(4), "כך גמרנו את הגן"(5) ואחרות. בנוסף, למדה משחק ב"סטודיה הדראמאטית"(6) בירושלים, והופיעה במסגרת הסטודיו, בקטע שהומחז מ"היושבת בגנים"(7) (ר' גלריית תמונות). את כל זאת עשתה גמליאלית הצעירה, בעודה תלמידה בסמינר למורי מוסיקה, טרם גיוסה לצבא. בתקופת לימודיה בסמינר, עבדה כגננת לפרנסתה, ועם סיום הלימודים החלה בהוראת מוסיקה בבית ספר "הקליר" בתל אביב ואחר כך בבית ספר "ביאליק" בחולון.
1. המשקיף, 14 בדצמבר 1944, עמ' 3; הבקר, 14 בדצמבר 1944 עמ' 3.
2. הארץ, 3 בינואר 1945, עמ' 4; המשקיף, 3 בינואר, עמ' 3.
3. הצפה, 24 בדצמבר 1946, עמ' 3. קנטטה לחג האורים מאת אפרים טרוכה (דרור), למוסיקה של אברהם דאוס. בקנטטה השתתפו 10 זמרים וזמרות. שמונה "נרות" מהם ייצגו ילדי גלויות שונות.
4. הצפה, 24 באפריל 1947, עמ' 3.
5. דבר, 24 ביולי 1947.
6. על המשמר, 5 באוקטובר 1947. ה"סטודיה הדראמאטית" הוקמה על ידי ועדת התרבות של מועצת הפועלים בירושלים; ההופעה התקיימה בבית ההסתדרות בעיר.
7. דבר, 5 באוקטובר 1947
