בשירותה הצבאי, בתקופת מלחמת השחרור, הצטרפה שושנה גמליאלית ל"להקה הצבאית הארצית"(1). הלהקה קיבצה לקבוצה אחת את כל האמנים הצעירים ששרתו במסגרות הבידור הצבאיות, שהיו קיימות לפני הקמת צה"ל. חברי הלהקה, חלקם שחקנים וחלקם זמרים, הופיעו באולמות הגדולים בארץ, לפני חיילים במשלטים, בכל מקום אפשרי בחזית, ולפני פצועים בבתי חולים. לא פעם הופיעו במערכונים בעברית, לפני עולים חדשים מגוייסים, שלא הבינו את השפה, ובהזדמנות אחת לפחות, היה מספר חברי הלהקה גדול יותר ממספר המאזינים(2).
ה"צ'יזבטרון" פרש מהלהקה לאחר זמן קצר, והאמנים הנותרים בה, חולקו לחוליות, שהופיעו לעיתים יחדיו ולעיתים בנפרד. שושנה גמליאלית שרתה בחוליה א' "שהתמקדה בשירה עם הזמרת שושנה גמליאלית ובמשחק עם צעירי הבימה"(3). שיחק מזלה של הלהקה, וחיים חפר מפקד הצ'יזבטרון, היה מעוניין להעביר שניים משחקניה אל הצ'יזבטרון. הלהקה התנגדה, ואז נעשתה עסקה, שבה הלהקה תקבל במקום השניים את השיר "דודו".(4)
בתכנית "אין ספק", שהעלתה חוליה א', גמליאלית הייתה הסולנית, בביצוע הראשון של אותו שיר. מופע הבכורה של התכנית התקיים ב"הבימה"; "בתכנית זו בלט ביצוע הבכורה לשיר 'דודו' ע"י ארבעה מחברי הלהקה ובראשם הזמרת שושנה גמליאלית", מציין האתר "שרים במדים"(5). השיר החדש, אחד משירי המלחמה הגדולים שהתחברו באותה תקופה, היה להיט, אך לא הוקלט על ידי חברי הלהקה. שנים רבות לאחר מלחמת העצמאות, סיפרו ותיקי הלהקה, שהם שרו את השיר גם ליד קברו של "דודו" צ'רקסקי, שאודותיו נכתב השיר(6). בנוסף, שרה הלהקה, בחלק הראשון של התכנית, את הפזמון "אין ספק" ואת השיר "כוכב אחרון".(7)
בעיצומה של מלחמת העצמאות, הופיעה שושנה גמליאלית בשידור בן חצי שעה של שירים "מזמרת הארץ", ב"קול צבא ההגנה"(8); השידור נועד לבדר את פצועי המלחמה ואת המחלימים בבתי החולים ובתי ההבראה(9).
1. הלהקה, הידועה גם בשם "הלהקה הצבאית המרכזית", פעלה עד אפריל 1949.
2. קול ישראל, שידור רדיו "היו ימים" - "סיפורי הלהקה הארצית".
3. טלילה בן זכאי, "להקות צבאיות", מעריב, 16 בינואר, 1989.
4. מילים: חיים חפר (פיינר), לחן: אלכסנדר אוריה בוסקוביץ'. חיים חפר, מפקד הצ'יזבטרון, ניסה לשכנע את שלמה בר שביט ואליקום שפירא לעבור לצ'יזבטרון. הלהקה הצבאית התנגדה, ואז נעשתה עיסקת חליפין - שני השחקנים יעברו לצ'יזבטרון והלהקה תקבל תמורתם את השיר "דודו", שהוזמן להצגה "הוא הלך בשדות", ולא נכלל בה (גלעד בן-ש"ך, הצ'יזבטרון, אם הלהקות הצבאיות עמ' 94).
5. "התכנית החדשה הוכנה בבימויה של אשת 'הבימה', פאני לוביץ', ומופע הבכורה עלה בתיאטרון 'הבימה', שם גם נערכו חזרות הלהקה. בתכנית זו בלט ביצוע הבכורה לשיר 'דודו' ע"י ארבעה מחברי הלהקה ובראשם הזמרת שושנה גמליאלית." ("שרים במדים", הלהקה הצבאית הארצית, תכנית ב'); טסלר, שמואליק. שרים במדים - סיפורן של הלהקות הצבאיות. ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2007.
6. קול ישראל, שידור רדיו "היו ימים" - "סיפורי הלהקה הארצית".
7. ר' תכניית "אין ספק" בגלריית התמונות. הפזמון "אין ספק"- מילים: יחיאל חגיז; לחן: יששכר מירון; "כוכב אחרון"- מילים: לאה גולדברג; לחן: עמנואל פוגצ'וב, עמירן.
8. קול צבא ההגנה החל לשדר כחודש לאחר הכרזת העצמאות. היו לו תחנות מקומיות בירושלים, תל-אביב וחיפה, ששידרו שידורים קצרים בשעות מסוימות ביום - דיווחים מהמערכה, חדשות וכן תכניות בידור. אחת התכניות הקבועות היתה "תכנית מיוחדת לבתי חולים ולבתי הבראה" תכנית בת חצי שעה, ששודרה ב-11:30 ויועדה לפצועי המלחמה ולמבריאים . ב-4 ביולי 1950, הודיע "מעריב", ש"צבא-ההגנה מקים תחנת-שידור, שתפעל כתחנה במתכונת תחנות צבאיות אחרות בעולם".
9. הצפה, 12 באוקטובר 1948, עמ' 5.
