להופעותיה בתיאטרון לי-לה-לו שהחלו ב-1948 נכתבו שירים במיוחד עבורה, אותם ביצעה כשהייתה כבת חמש עשרה. המפורסמים ביניהם היו "זוהרה" (קלצ'קין – וילנסקי) ו"זכריה בן עזרא" (אורלנד – וילנסקי). נתן אלתרמן בא לפגוש את הנערה הצעירה כדי להתאים את מילות השיר שכתב "בוקר טוב" לדמותה ואישיותה, אך אותו שיר לא נעשה להיט. בד בבד עם הופעותיה בתיאטרון הצטרפה חנה אהרוני ב-1949 כסולנית ללהקתו של המלחין עמנואל זמיר, איתו למדה את שיריו ("ערב שח", "הקוצרים הידד", "באר בשדה") והייתה המבצעת הראשונה של רוב שיריו מאותה תקופה. זה היה 'תור הזהב' של ריקודי העם בישראל והלהקה בה השתתפו מוסיקאים כאמיתי נאמן וגיל אלדמע, ביצעה שירים לריקודי עם במקומות רבים בארץ. קונצרט הבכורה שלה התקיים באולם "אוהל שם" באפריל 1949 תחת השם "קונצרט בכורה של ילדת הפלא חנה אהרוני".
כשהתגייסה לצה"ל ב-1951 המשיכה חנה אהרוני לשיר במסגרת 'חבורת גולני' ('חבורת האילן') את הרפרטואר הרגיל שלה מהעבר. היא הצטרפה לתיאטרון המוסיקאלי 'דו-רה-מי' ב-1954 ,ובמסגרתו נפגשה עם המלחינה דניאלה דור שהאזינה למנעד קולה וחיברה עבורה את השיר "שחורה אני ונאוה" שצליליו משתרעים על ארבע אוקטבות. שיר זה ושירים אחרים כ"הורה נרקודה" (בהלחנת מרק לברי) נועדו להפגין את יכולתה הווקאלית והם הקנו לה מקום מיוחד בזמר העברי. יקשה למצוא זמרת אחרת בעלת יכולת ביצוע טכני שהתקרב לרמה הזאת, מה גם שלמרות הפירוטכניקה הווקאלית הצליחה חנה אהרוני לשמור על הצביון העממי של השירים; הישג שלא רבים מגיעים אליו.
בנוסף לעבודה המשותפת עם נחום נרדי, משה וילנסקי ועמנואל זמיר, עבדה הזמרת עם מלחינים נוספים כניסן כהן-מלמד ("טוב לי בחיקך אמא","ותחזנה עינינו"), יוסף הדר ("אל העין", "ערב של שושנים"), אמיתי נאמן, משה לוסטיג ונועם שריף. שני האחרונים עיבדו רבים משיריה. היא עשתה חסד עם יצירות רבות של מלחינים כששרה בהטעמה, בהגיית מילים ברורה ובשלל צבעי קול, שירים כמו "הנאוה", "שיר המגן והמרי" (מ.זעירא), "אני חבצלת השרון" (ניסן כהן מלמד) ו"דברי שיר" (לחן תימני עממי). בשנים מאוחרות יותר עבדה עם מתי כספי ("אשה בתוך צמה") ושלמה גרוניך ("נמשכת"). היא הקליטה אוסף של ארבעים שירי ילדים; ביניהם "נומי נומי" (הלפרין ואנגל), "חמש שנים" (קצנלנסון ללחן אידי), "לקטיף" (לתרגום מילים של פושקין ולחן של ניסן כהן-מלמד) ושיר ערש טורקי (בתרגום א.ברושי). שבעה שירי ילדים נוספים הוקלטו ופורסמו באוסף אחר.
רבים משיריה המפורסמים נכתבו בסגנון מזרחי ("חנום" "הנאוה", "זוהרה" ואחרים); בהצגת "תעלולי נאסר א-דין" בתיאטרון הקאמרי היא שרה שני להיטים בסגנון הזה - "הכד" (ללחן שיר עם אוזבקי) ו"יקירי" (ללחן שיר עם אזרביז'אני). היא ידעה להקנות את קסם שירת המזרח גם לשירים כ"עץ הרימון", "טוב לי בחיקך אמא" או אפילו לריקוד עם כ"הקוצרים הידד", כל זאת באמצעות סלסול קל אקראי והגיה גרונית אותנטית של מילות השיר. שירים אלה מאבדים הרבה מניחוחם האקזוטי בביצוע אומנים שאינם מצוידים באותם כלים ווקאליים ומוסיקליים.
חברה לתועלת הציבור בע"מ
© זכויות היוצרים ביצירות (מילים, לחן, עיבוד) שמורות למחברים (ו/או לאקו"ם בע"מ) עד 70 שנים לאחר מותם.
השימוש ביצירות שבעל הזכויות בהן אינו ידוע לזֶמֶרֶשֶׁת או לא אותר על ידה נעשה על פי סעיף 27א (א) לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007.
בעל זכות יוצרים המבקש לחדול משימוש ביצירה באתר מוזמן ליצור קשר.
לידיעתכם: אין זכויות יוצרים על הקלטות שנוצרו עד לשנת 1966 (כולל) - הן נחלת הכלל (בהתאם לתיקון מס' 3 לחוק זכות יוצרים תשס"ח-2007).
אין זכויות יוצרים על צילומים שנוצרו עד לשנת 1973 (כולל) - הם נחלת הכלל (בהתאם לסעיף 78(ט) לחוק).
הקלטות השמע, הצילומים, התווים, המאמרים ויתר התכנים ופריטי המידע מפורסמים באתר באדיבות בעלי הזכויות וזֶמֶרֶשֶׁת ונועדו לשימוש פרטי, לא מסחרי, בלבד.
אין להעתיק או לעשות כל שימוש בתכני האתר לכל מטרה אחרת ללא קבלת אישור מראש, בכתב, מזֶמֶרֶשֶׁת ומבעלי הזכויות.
עיצוב אתר, בנייה ותכנות: כספית