מילים: דמיטרי ניקולייביץ' סדובניקוב
תרגום: לא ידוע לחן: עממי רוסי (טקסטים נוספים בלחן זה)
|
לא ידוע  ביצוע של השיר בשפת המקור |
יבגני שפובלוב  ביצוע:
ציונה רבאו (קטינסקי) 
שנת הקלטה: 4.5.1993
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
יהודה ציגלרוט 
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
תזמון: 3:36
עמליה (ויולה) חקל 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
השיר העברי הוא תרגום חלקי, של ארבעה מתוך אחד-עשר בתי שיר רוסי בעל אותו שם Стенька Разин ("סטנקה ראזין") המספר על מנהיג קוזאקים מן המאה ה-17. גרסאות חלקיות של השיר, הכוללות את הבית השביעי, הושרו בארץ ברוסית בתקופת העלייה השנייה והשלישית.
מעיר אלי סט:
הבלדה פורסמה לראשונה ב-1883 (שנת מותו של סאדובניקוב) ב- Волжский вестник ("עתון הוולגה"), מס' 12. היא שימשה בסיס לעלילת הסרט סטנקה ראזין, שהיה הסרט האילם הרוסי הראשון, במאי ולאדימיר רובאשקוב, 1908.
על פי ארנון שמשוני:
השיר הוא על סטפאן (סטנקה) ראזין, (1630-71), מנהיג נערץ של הקוזאקים מהדון, שנלחם בים הכספי בצי הפרסי, מבית ניסה להקים מדינת קוזאקים עצמאית, מרד בצאר, נתפס והומת באכזריות בכיכר האדומה (אז "הכיכר היפה", ללא קשר לקומוניזם) והפך לאגדה בחייו.
השיר המקורי נקרא: Из-за острова на стрежень ("מהאיים אל הזרם"), על פי שורתו הראשונה, אולם הוא ידוע יותר בשם Волга, Волга, мать родная ("וולגה, וולגה, אמא מולדת"), שהיא שורתו הראשונה של הבית השביעי.
עלילת השיר מבוססת על אגדה עממית ולפיה כשסטנקה ראזין חזר בראש הצי ממלחמה בפרסים, הוא הביא עמו על ספינתו נסיכה פרסית, אך על פי דרישת חבריו/לוחמיו, שקבלו שהוא הזניח אותם ואת תפקידו כמפקדם, הוא השליך את הנסיכה לוולגה, אחרי שנאם, כמופיע בבית השביעי של השיר:
,Волга, Волга, мать родная
,Волга – русская река
Не видала ты подарка
!От донского казакаובתרגום ארנון שמשוני:
ווֹלְגָה ווֹלְגָה, אִמָּא ווֹלְגָה
ווֹלְגָה אַתְּ נָהָר רוּסִי
מֵעוֹלָם שַׁי לֹא נִתַּן לָךְ -
כְּמוֹ שַׁי זֶה מִדּוֹן-קוֹזָאק!"
ביצועים נוספים:
- ביצוע בשפת המקור (וידיאו)
- אילקה רווה, שלומית אהרון, עוזי מאירי וחבורת רננים (וידיאו ובו ביצוע חלקי של תרגום חופשי של דן אלמגור, לגרסה אנגלית של השיר מאת תיאודור ביקל, מספרו שיצא בסוף שנות ה- 60).
עוד על השיר:
- בוויקיפדיה האנגלית סיפור השיר המקורי עם טקסט רוסי, תעתיק לטיני ותרגום אנגלי.
- תווים של המקור עם סימונים להחזקת בללייקה
משה הוך, "קולות מתוך החושך: המוסיקה במחנות ובגטאות בפולין" (הוצאת יד ושם, ירושלים תשס"ב), עמ' 140:
דוגמה מובהקת לשיר [הַשְׁפָּלָה] הוא השיר "להביא קפה" שהושר [באושויץ] בפי אסירים מכל הלאומים. את השיר חיברה האסירה ידוויגה לשצי'נסקה [ללחן של "סטנקה ראזין" - המילים הגרמניות הן שהושרו; התרגום העברי הוא מילולי בלבד]:
Kaffe holen und aufstehen
Appel-Appel alle raus
Und zu fuenfen, Achtung – Ruhe
Zahlappel – es stimmt genau!
Revier, Grippe und Fleckfieber
Durchfall, Scheisse Kraetze Kamin
Krematorium, spritze, gasלהביא קפה ולהשכים
מסדר נוכחות כולם החוצה
להסתדר בחמישיות הקשב דום
מיפקד הכול במקומו
מתחם שפעת וטיפוס בהרות
שלשול חרא כינים – ארובה
משרפות, זריקה, גז
תרגומים נוספים:
- "סטנקה ראזין (תרגום אלי סט)"
- תרגום דן אלמגור (אתחלתא: בין גלייך אמא וולגה). צפו בביצוע הלל רווה, שלומית אהרון ועוזי מאירי מתוך "שרתי לך ארצי"
עוד באותו לחן:
- הצהרה אני אמסורה
- בשנת 1965 הלחן הפך ללהיט באנגלית במילים The carnival is over על ידי הלהקה האוסטרלית The Seekers ("המשחרים").
- רחמו, שיר מחאה, של ש. פרוג, על "פרעות קישינייב",
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווי השיר הרוסי