מילים: אברהם גוברמן
תרגום: משה בסוק לחן: לא ידוע (טקסטים נוספים בלחן זה) כתיבה (בשפת המקור): 1928
|
מועדון גימלאים - עין כרמל  |
אורי לוי 
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
ותיקי מקהלת בית-הספר עין כרמל 
שנת הקלטה: 1977
מקור: חגיגת 25 שנה לקיבוץ עין כרמל
אראלה הוס (גורדון) מספרת:
השיר הוקלט בחג המשק ה-25 של עין כרמל. הוא בוצע על ידי מקהלה של חברי הקיבוץ, שהוקמה במיוחד לכבוד האירוע. המקהלה הורכבה מכל מי שהיה מוכן לשיר ולא זייף. את הבית השלישי ביצעו מייסדי הקיבוץ בלבד.
חבורת שהם 
מקור: תקליטור "הבה נשירה"(חבורת שהם)
את השיר הקליטה החבורה לזכרם של הוריה של יעל שהם, יעקב וחיה ליפשיץ שהיו חברי ההכשרה בקלוסובה.
נכלל בתקליטור: הבה נשירההשיר חובר תחילה ביידיש לפי לחן קודם. על כתיבת השיר מעיד אברהם גוברמן ב"ספר קלוסובה", עמ' 75 - 76:
אימתי וכיצד נכתב על ידי השיר, שנתפרסם כהמנון קלוסובה? הדבר היה בשנת 1928; ישבתי אז בקלוסובה ימים מספר, חייתי עם החברים את חיי המקום בכול, והרציתי לפניהם על נושאים שונים. אחד מאלה היה על הפואזיה האורבאניסטית, שזכה להקשבה רבה מצד החברים: הם, עובדי מחצבה, ראו עצמם באור עובדי מכונות ותעשייה בכרך הגדול... גמרתי אז בלבי, שעליי לכתוב ולהעניק להם משהו שייתן להם ביטוי שירי למהותם ולדמותם. באותם הימים חיברתי את השיר על קלוסובה, המילים והלחן כאחד. בראשית היה לנגד עיניי הלחן - והוא של המנון האנרכיסטים ברוסיה, והמילים חוברו בקצב הלחן ההוא.
בערב האחרון לשהותי במקום, בסיומה של אסיפה כללית סוערת, פניתי לחברים ואמרתי: "חבר'ה, עכשיו אשיר לכם שיר". קראתי אז להם את מילות השיר שחיברתי (ביידיש), והם למדו לשיר אותו לפי הלחן ההוא ואחר כך פרצו בריקוד סוער עד שעה מאוחרת בלילה.
בספר קלוסובה מובאים גם (בעמ' 34 - 35) המילים בעברית וביידיש עם התווים, ומשם גם זיהוי המתרגם.
"המנון האנרכיסטים" הוא טקסט מוכר (ראו גרסת מילים ברוסית בדף זה). במכתב לאורי יעקובוביץ' כתב מנשה גפן את אתחלתת הטקסט כשיר המקור של "המנון קלוסובה", וגם לכן נראה שהטקסט שהבאנו הוא אכן שיר המקור של לחן המנון קלוסובה. עם זאת, הטקסט ברוסית אותר עד כה רק בלחן אחר (בידי אורי יעקובוביץ'). עוד על המנון האנרכיסטים קראו בהערות לגרסת המילים.
מנגינת השיר (בפסנתר) שולבה בסרט הקולנוע הסובייטי, ההומוריסטי: "הלכו החיילים" (Шли солдаты), של הבמאי ליאוניד טראוברג, 1959. העלילה מתרחשת באוקטובר 1917 בקטע שבו למסעדה נכנסים פושעים ובאיומי נשק "מבקשים" מהנוכחים "לתרום מרצונם החפשי תכשיטים וכסף". גילוי של ד"ר זיוה לוי, תודה.
לעומת זאת, הלחן נקלט ולימים גם התפרסם ביוונית. תחילה נכתב ביוונית השיר Παιδιά Σηκωθείτε (קומו חברים) למילים מאת דימיטריס ראוואניס (רנדיס) [Δημήτρης Ραβάνης – Ρεντής]. השיר ביוונית כלול באוספים שונים של שירי מאבק, והתוכן הוא של מאבק העם והפועלים נגד המנצלים והעושקים. בסוף מוזכרים הקומוניסטים במפורש. האזינו לשיר היווני "קומו חברים". מאוחר יותר, שילב מיקיס תיאודורקיס שיר זה בשיר ארוך יותר שאת חלקו האחר הלחין בעצמו, "כשתקיש בדלת פעמיים" /"אלכסנדר שלי" [Αλέξανδρε Μου]. האזינו לביצוע מריה דימיטריאדי, עם מריה פרנדורי השרה את החלק שחיבר תיאודורקיס, וראו תווים ביוונית מתוך "אלכסנדר שלי" ביוונית. איתור השיר היווני התבצע בעזרת תוכנה לזיהוי לחנים של גוגל. על פרטי השירים ביוונית תודה לרבקה הבסי.
עוד על המילים ביידיש ובעברית:
אורי לוי מספר:
המילים "קולנו בסלע הדים יעורר [...] הניפו מקבת, הצניחו מגובה / ירעם וירקיע קול נפץ כביר" מתייחסות לקולות הנפץ שעלו משחר עד לילה מן המחצבה הסמוכה לעיירה קלוסובה בה הועסקו למחייתם חברי "קיבוץ חוצבי-אבנים ע"ש יוסף טרומפלדור".
על קלוסובה מוסיפה יעל שהם:
קלוסובה נמצאת בצפון אוקראינה. חלוצים רבים מקיבוץ הכשרה זה הגיעו כמו הוריי לקיבוץ גבעת השלושה או ליגור ולרמת רחל (כמו הורי אורי לוי) ועוד. קלוסובה היתה למעשה מחצבה גדולה שם למדו החלוצים לעבוד באבן והכשירו עצמם לעבוד במחצבות בארץ. אבי עבד בארץ במחצבת "מגדל צדק" ליד ראש העין. הם לימדו אותנו את השיר ואת מילותיו בעברית. המילים והתרגום נמצאים בספר קלוסובה.
מילות הבית השלישי של השיר עובדו ונפוצו כ"הך הפטיש", באותה מנגינה.
מצגת על הכשרת קלוסובה בעריכת יעל שהם (לצפייה יש צורך בתכנת PowerPoint).
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מתוך הגדה של פסח הסתדרות החלוץ בפולין תרצ"ז (יידיש)
קיבוץ חוצבי אבנים בקלוסובה (תודה ליעל שהם)