נום חביבי

נוּם חַבִּיבִּי, עַפְעַפֶּיךָ סְגֹר יָם סוֹעֵר בְּלֵיל יָרֵחַ כּוֹכָבִים בַּשָּׁמַיִם אַל תַּבֵּט בִּדְמִי הַלַּיִל נוּם חַבִּיבִּי, עַפְעַפֶּיךָ סְגֹר. לֹא יָשׁוּב אָבִינוּ עוֹד אֵלֵינוּ מִבֵּיתוֹ לְקָחוּהוּ בָּרְחוֹבוֹת הֵם סְחָבוּהוּ לַגַּרְדּוֹם הֵם הֶעֱלוּהוּ נוּם חַבִּיבִּי, עַפְעַפֶּיךָ סְגֹר. אֶת הַדֶּגֶל הֵם הֵרִימוּ אֶת נֵס הַמֶּרֶד הֵם הֵנִיפוּ חַיִּים שְׁקֵטִים וּבְרוּכִים הוּא רָצָה אָז לְהָקִים. נוּם חַבִּיבִּי, עַפְעַפֶּיךָ סְגֹרנום חביבי, עפעפיך סגור ים סוער בליל ירח כוכבים בשמים אל תבט בדמי הליל נום חביבי, עפעפיך סגור. לא ישוב אבינו עוד אלינו מביתו לקחוהו ברחובות הם סחבו לגרדום הם העלוהו נום חביבי, עפעפיך סגור. את הדגל הם הרימו את נס המרד הם הניפו חיים שקטים וברוכים הוא רצה אז להקים. נום חביבי, עפעפיך סגור.