מילים: עממי אוקראיני
עברית: לא ידוע לחן: עממי אוקראיני (טקסטים נוספים בלחן זה)
|
בלהה קורקין 
הקלטה: יעקב מזור
שנת הקלטה: 18.12.1991 מקור: הספרייה הלאומית פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:06:02). |
מנחם בן-משה 
השיר הוקלט בתכנית רדיו לזכרו של שמשון כוכב, אספן שירים עתיקים שנפל במלחמת יום-הכיפורים.
לא ידוע 
ביצוע השיר ברוסית
השיר העברי הוא נוסח עברי שנכתב בתקופת העלייה השלישית למנגינת שיר עממי-אוקראיני שגלגולו הרוסי נקרא Как во нашей деревушки нова новина ("בכפרנו ידיעה חדשה"). הנוסח העברי העביר את תוכני השיר המקורי למציאות ארץ-ישראלית/יהודית: הכפר שבמקור הפך למושבה; הצעירה האוקראינית (שבמקור לא מוזכר שמה) קיבלה את השם אביגיל; והתינוק שבמקור נזרק לים, נזרק ליאור בנוסח העברי.
החלק הראשון של הלחן דומה ללחן "אני עומדת במעגל". ללחן זיקה רבה עוד יותר ל"חור בלבנה" (לחן לא ידוע), שגם בו החלק הראשון זהה ל"אני עומדת במעגל" והחלק השני מושתת על משפט חוזר הפותח בהברה חסרת משמעות שלוש פעמים.
על פי אורי יעקובוביץ', השיר נמצא ברוסית כפרית באוסף שירים שנרשמו בכתב-יד בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בתוך מחברת שנכרכה בחוט גס ע"י חייל רוסי בשם מיכאיל קרוגלוב (או קרוגלויה), שרשם את השירים שבה כפי ששְׁמָעָם והכירם ובתוספת סיפורי חייו. ב-1965 מסר קרוגלוב את המחברת לאספן א. נלפין מאוניברסיטת מוסקבה.
על פי זאב גייזל, הגרסה הרוסית של השיר (ר' לעיל) הייתה "שיר חתונה", מז'אנר השירים ששרו בחתונות בכפרים ברוסיה ושכללו לשון גסה, רמזים ארוטיים וכדומה. חיזוק לכך אפשר למצוא במילה званы (מופיעה בבית השביעי) שמשמעותה "אורחי חתונה".
השיר מוזכר בספרו של יצחק אבינרי "יד הלשון" (עמ' 170, ערך "חברה'מן"):
כל זמן שכתבו "חברה'מן" הרגיש לפחות הקורא שתיבה זרה לפניו. עכשיו התחילו לכתוב "חברמן" כמו פרדסן... וגם "חברמנית". ואני זוכר כיצד שרו בחורינו בימי העלייה השלישית "אביגיל בת החיל"... סופו של חרוז זה ברוסית "דיווקה רודילה" מעיד שאין שיר עממי זה מצטיין בצחות יתרה... אע"ף כן הספיקה להם לבחורינו "בת החיל". [ותודה להלל יפה (הנכד) שמצא ושלח]
מרחיב חוקר הזמר הרוסי, אורי יעקובוביץ':
לגבי הטקסט:
לפי עדותו של איליה דובוסרסקי ניכר שהרוסית איננה נקייה לגמרי ויש השפעה דיאלקטית כלשהי, מה שתואם את דברי יצחק אבינרי ש"אין שיר עממי זה מצטיין בצחות יתרה".
ההנחה היא שהשיר במקורו אוקראיני (ולכן בין היתר גם הרוסית לא כ"כ נקייה) ומשם הוא התגלגל לרוסית. קרוב לוודאי שהשיר העברי, גם לפי אבינרי, הגיע מהרוסית.
לגבי הלחן:
מאיר נוי ז"ל רשם בארכיונו את השיר "בכפרנו מושבתנו" ושרטט את תוויו, ושם נרשם כי הלחן עממי אוקראיני.
ד"ר בתיה באייר ז"ל זיהתה את השיר "Гей, в нашей деревушки нова новина" (מילולית: "הי, בכפרנו ידיעה חדשה") ואף שלחה לי צילום תווי השיר. השיר מופיע בספר "אוקראיני נארודני פיסני" לפסנתר בעריכת פליקס פטירק (יש גם כיתוב מקביל בשפה הגרמנית), הוצאת "אוניברסאלי" א.ג. וינה-לייפציג 1920, עמוד 19. שמו של השיר מתורגם לגרמנית: "Hej, in Unserem Dörfchen gibts eine Neuigkeit" (מילולית: "היי, בכפרנו יש חדשה").
מעניין כי השיר קיים גם ממש בגרמנית: "Die schöne Nastasea" (מילולית: "אנאסטאסיה היפה"). הוא מופיע בעמודים 482-483 בספר:
"Deutscher Arbeiter Sängerbund", Männer Chöre ohne Begleitung, Gesammelt von Alfred Guttmann, Berlin 1929. pages 483-482.
תוכן השיר הגרמני דומה לשיר "בכפרנו מושבתנו". בהערה לשיר הגרמני נרשם כך: "שמעו, אנשים יקרים (שיר עממי - לחן עממי). לחן עממי אוקראיני נפוץ, שהתחלתו אינה מותירה מקום לשער כמה טראגית תהיה ההתפתחות בהמשך (הבית השני במינור). הביצוע הוא מהאוסף הפרטי של פטירק (Petyrek). השירים הושמעו לו במהלך המלחמה ע"י קבוצה של איכרים מווהלין (Wolhyn)". מאיר נוי קובע במכתבו אליי מתאריך 26.9.1993 כי השיר בגרמנית הנו אותו השיר "בכפרנו מושבתנו".
עוד באותו לחן: "אנו נבנה את הארץ".
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.