טנגו קיץ

זעירא הלחין שני בתים מתוך הטקסט המלא של יוסי גמזו, "קיץ אחד של כושר", המוכר בלחנו של סשה ארגוב ובביצועו של יהורם גאון.

התכתבות בין צבי גלעד (גרימי) לבין מחבר השיר, מעל "דפי" העיתון המקוון "חדשות בן-עזר", גליון 1129 (17.3.2016, פחות משבועיים לאחר שעלה השיר לזֶמֶרֶשֶׁת):

ההלחנה הכפולה של "קיץ אחד של כושר"
בשנת 1966 הוציא יהורם גאון תקליטון ובו ארבעה שירים לעונות השנה, שיר לעונה. המילים היו של יוסי גמזו והלחנים של סשה ארגוב
שם שיר הקיץ, שגם נתן לתקליטון את שמו, היה "קיץ אחד של כושר".
לא מכבר התפרסם באתר זֶמֶרֶשֶׁת דף מעזבונו של מרדכי זעירא ובו תווי הלחנה לאותו טקסט של "קיץ אחד של כושר". אצלו זה נקרא "טנגו קיץ".
מיד צצו ועלו השאלות:
מתי מסר יוסי גמזו את הטקסט לזעירא להלחנה נוספת?
ובעיקר – למה ומדוע?
מה עלה בגורל השיר לאחר שהולחן?
היחיד שיכול לתת תשובה לתהיות, הוא יוסי גמזו עצמו, שלדעתי הוא המוכשר שבחורזי הזמר בדורנו.

וזו תשובתו של גמזו לשאלות:
ייתכן שזעירא ראה נוסח ראשוני של "קיץ אחד של כושר" בטורי השבועי בעיתון "דבר" (טרם שהפכתי אותו לתמליל להלחנה) והלחין זאת, אך עד שלמדתי ממך עובדה מעניינת זו לא ידעתיה.
איך נולד השיר "קיץ אחד של כושר"?
אני השתדלתי לעזור לסשה ארגוב, שהיה מתוסכל מאי ההצלחה של הקופרודוקציה הקולנועית הישראלית-צרפתית בסרט "רק לא בשבת" (בכיכובו של השחקן היהודי-צרפתי רובר(ט) הירש, יחד עם מישה אשרוב ודליה פרידלנד).
בעטיה של אי הצלחה זו הלך לטמיון, לדבריו של סשה, פס-הקול המוסיקאלי שלו לסרט זה.
עזרתי לו בכך שנטלתי מפס-הקול ה"אבוד" הזה 4 קטעים והפכתים ל-4 שירי עונות. זה היה תקליטו הראשון של יהורם גאון.

אז זה מה שקרה: זעירא ראה טקסט של גמזו ב"דבר" והלחין אותו. הטקסט היה מונח במגירה וחיכה להזדמנות, ופתאום הופיע תקליט של יהורם גאון ובו אותו טקסט עצמו בלחנו של סשה ארגוב. כמובן שמרגע זה צלל הלחן של זעירא עמוק יותר למעמקי המגירה, עד בוא יום בו הפכה המגירה למגירת העיזבון, וממנה הגיע השיר לדפי זֶמֶרֶשֶׁת. השיר בלחנו של זעירא לא הושר ולא הוקלט מעולם.

קיץ