אדון עולם (לחן לא ידוע 2) - מיכאל קוכמן

אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא לְעֵת נַעְשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא וְאַחְרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לְהַמְשִׁילוֹ וּלְהַחְבִּירָה בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי וְצוּר חֶבְלִי בְּיוֹם צָרָה וְהוּא נִסִּי וּמָנוּסִי מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָאאדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא לעת נעשה בחפצו כול אזי מלך שמו נקרא ואחרי ככלות הכול לבדו ימלוך נורא והוא היה והוא הווה והוא יהיה בתפארה והוא אחד ואין שני להמשילו ולהחבירה בלי ראשית בלי תכלית ולו העוז והמשרה והוא אלי וחי גואלי וצור חבלי ביום צרה והוא נסי ומנוסי מנת כוסי ביום אקרא

מילים: פייטן לא ידוע (לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: לא ידוע

אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ

בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא

לְעֵת נַעְשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל

אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא

וְאַחְרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל

לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא

וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה

וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה

וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי

לְהַמְשִׁילוֹ וּלְהַחְבִּירָה

בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית

וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה

וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי

וְצוּר חֶבְלִי בְּיוֹם צָרָה

וְהוּא נִסִּי וּמָנוּסִי

מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

ביצוע:

הקישור הועתק

מיכאל קוכמן

פסנתר: יובל קוכמן
שנת הקלטה: 31.3.2016
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

בביצוע זה מושר חלקו השני של הלחן (ראו התייחסות ב"על השיר").

מספר מיכאל קוכמן (מרץ 2016):

בימי ילדותי-נערותי למדתי בביה"כ "היכל התלמוד" בת"א [הנמצא בקרן הרחובות יהודה הלוי ומיכאל (כיום - היכל התלמוד)] שתי מנגינות של "אדון עולם" שקובעו בזכרוני, אם כי מאז לא שמעתין יותר. לפני שנים מעטות הוזמנתי לביה"כ לטקס בר מצווה, ובשיחה ביני לבין אחד המתפללים עלה נושא "אדון עולם". הסתבר שהלז מכיר את שתי המנגינות, אלא שלדעתו מדובר במנגינה אחת, דהיינו: המנגינה האחת לבית א' של "אדון עולם", השנייה – לבית ב', האחת – לבית ג' וכו'*.

לזיהוי נוסף של מקור הלחן ראוי אולי להוסיף ש"היכל התלמוד" הוקם בשנת 1932-3 כשלוחה של ישיבת סלדובקה (פרוור של העיר קובנה בליטא) בחברון, וככל מוסד תורני שימש גם כבית כנסת. תלמידי ישיבת סלדובקה עלו לארץ בשנת 1923 ואפשר שהם הביאו עמם את הלחן שרווח כנראה בחסידות ליטא.

*זֶמֶרֶשֶׁת: בדיקה עם המוסיקאי ריימונד גולדשטיין, מומחה למוסיקה יהודית-דתית-אשכנזית, מאששת שהשיר אכן מקובל בלחן אחד עם שני חלקים, אך מקור הלחן עדיין לא ידוע. באתר בחרנו להביא שתי הקלטות של מיכאל קוכמן (ר' לעיל), אחת לכל אחד מחלקי הלחן, כפי שנצרב בזיכרונו.

מוסיף מיכאל קוכמן (21.4.2018):

הבוקר בהאזיני לתוכנית של יוסי אלפי על ניצולי השואה של יהודי סלוניקי, שמעתי להפתעתי בין שירי הלאדינו של משתתפי התוכנית את "אדון עולם" במגינה הראשונה שהקלטתי בקולי (כפי שלמדתי מבית-הכנסת בסגנון הליטאי). יש אפוא קרבה מסוימת בין תרבות אנוסי ספרד לבין זו הליטאית. משהו דומה מצוי בשיר של גולדפאדן "יהודים רחמו רחמו" (ר' פרטים שם).

ראו השיר בלחן נוסף שמקורו לא ידוע, ושם פרטים נוספים והפניות ללחנים נוספים.

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

מספר המעבד אהרן שפי (24.6.2024): "לאחרונה עמלתי על צירוף שני פיוטים מסורתיים של "אדון עולם" לשיר לכת צבאי. חשבתי על משהו זועק ברוח או בעצם במצב הרוח המלווה את כולנו מזה חודשים."

העיבוד כולל את הלחנים הבאים:

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.

שירי זמרדעים

עדכון אחרון: 20.09.2024 18:28:45