אבדה לנו כבשה

אָבְדָה לָנוּ כִּבְשָׂה, הֶלוֹגִ'יָּה הֶלוֹגָ'ה לְאָן הִיא בָּרְחָה, הֶלוֹגִ'יָּה הֶלוֹגָ'ה בָּרְחָה לֶהָרִים, הֶלוֹגִ'יָּה הֶלוֹגָ'ה אֵיזוֹ חֻלְצָה הָיְתָה לָהּ, הֶלוֹגִ'יָּה הֶלוֹגָ'ה חֻלְצָה כְּחֻלָּה, הֶלוֹגִ'יָּה הֶלוֹגָ'ה אֵיזוֹ חֲצָאִית הָיְתָה לָהּ, הֶלוֹגִ'יָּה הֶלוֹגָ'ה חֲצָאִית אֲדֻמָּה, הֶלוֹגִ'יָּה הֶלוֹגָ'ה הַאִם זוֹהִי רוּתִי, הֶלוֹגִ'יָּה הֶלוֹגָ'ה אבדה לנו כבשה, הלוג'ייה הלוג'יה לאן היא ברחה, הלוג'ייה הלוג'יה ברחה להרים, הלוג'ייה הלוג'יה איזו חולצה הייתה לה, הלוג'ייה הלוג'יה חולצה כחולה, הלוג'ייה הלוג'יה איזו חצאית הייתה לה, הלוג'ייה הלוג'יה חצאית אדומה, הלוג'ייה הלוג'יה האם זוהי רותי, הלוג'ייה הלוג'יה

בין מבצעי השיר יש השרים: הייתה לנו כבשה". נראה כי הנוסח המקורי מתחיל ב"אבדה", כי הרי כל השיר עוסק בחיפוש אחריה. זהו שיר "פתוח", שהיו מאלתרים בו מדי פעם מילים שונות (ואיזה נעליים, וכד').

רותי אשל-שלונסקי מתארת את מהלך המשחק:

הילדים עמדו במעגל וילדה (או ילד) אחת עמדה במרכז. כולם הסתובבו במעגל ושרו "אבדה לנו כבשה..." הילדה שבמרכז שאלה שאלות, הילדים שמסביב נעמדו וענו לה. לפני תחילת המשחק, כשכבר היה ידוע מי יעמוד באמצע, שאר הילדים היו מסכמים מי הדמות שתהיה "הכבשה" ובהתאם לכך היו עונים (צבע עינים, צבע שיער וכד'). אחרי שהילדה במרכז ניחשה מי "הכבשה", נעמד במרכז מישהו אחר והמשחק התחיל מחדש.