ליבי לשרון

לִבִּי לַשָּׁרוֹן הַפּוֹרֵחַ שִׁבֳּלָיו לְדַרְכִּי מְאָרְחִים שָׁם הַשַּׁחַר קוֹרֵא לִי: בּוֹא רֵעַ! שָׁם הַשַּׁחַר נוֹשֵׁק בִּפְרָחִים שִׁכּוֹר בְּשָׂמִים לִי אַבִּיטָה בִּתְנוּעָה רָפָה שֶׁל יֶרֶק אֲבִיבִי וְיָדַיִם שֶׁל הֵלֶךְ אוֹשִׁיטָה, לִלְקֹט מִן הַשֶּׁפַע גַּם לִי. לִבִּי לַשָּׁרוֹן הַפּוֹרֵחַ... עֲלוּמִים בְּסִתְרֵי פַּרְדְּסָיו, שָׁם הַזֶּמֶר צָעִיר וְקוֹלֵחַ- חוֹבֵק אֶת עֲצֵי הַזָּהָב שְׂדֵרוֹת הַבְּרוֹשִׁים יְלַוּוּנִי: עֵת אָתוּר מֶרְחָבָיו לְלֹא דַּי. וְכָרֵי הַפְּרָגִים יְפַתּוּנִי לִנְטֹשׁ אֶת מַקֵּל נְדוּדַי!ליבי לשרון הפורח שבוליו לדרכי מארחים שם השחר קורא לי: בוא רע! שם השחר נושק בפרחים שיכור בשמים לי אביטה בתנועה רפה של ירק אביבי וידיים של הלך אושיטה, ללקוט מן השפע גם לי. ליבי לשרון הפורח... עלומים בסתרי פרדסיו, שם הזמר צעיר וקולח- חובק את עצי הזהב שדרות הברושים ילווני: עת אתור מרחביו ללא די. וכרי הפרגים יפתוני לנטוש את מקל נדודיי!

מקור: "מחברות מאיר נוי לשירים בעברית", עמוד 137 בהד' [סדרת מחברות עם תווים] 2