מילים: חיים גורי
לחן: עממי גרמני
|
איתן בן אור 
שנת הקלטה: 7.11.2016
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת |
המילים נכתבו ללחן של קרבמבולי (ראו שם מידע נוסף).
איתן בן אור למד את השיר בסוף שנות העשרים בביקור בקיבוץ בית אלפא, במסגרת בית הספר. (זמרשת: התאריך לא מסתדר, אולי סוף שנות השלושים). השיר היה חלק מהצגה שהועלתה שם.
מתוך הכתבה "חן המקום" הזמינה באתר קיבוץ בית אלפא (לא ברור מה מקור הכתבה):
שנת 1937 . . . בקיבוץ שלוש סיעות: מפא"י, השומר הצעיר, השמאל . . . אברהם יפה, המורה להתעמלות, מייסד את קן השומר הצעיר לילדי בית אלפא וחפציבה. המעשה מעורר סערה בתנועת הפועלים בארץ כולה, מה שלא מונע מן הילדים בני ה14 את רצונם להשתתף במחנה השומרי השביעי ב[קיבוץ] שריד. הקיבוץ המפולג מבפנים מתנגד, והתירוץ - אין תקציב. הילדים מטכסים עצה מה לעשות ואגב כך נולד שיר. חוקרי תולדות הספרות העברית מייחסים שיר זה לחיים גורי ואף רואים בו את שירו הראשון. לאחרונה קמו עוררין על כך, וכמה ילדות מקן בית אלפא דאז - דינה, סוניה, רבקה - טוענות שגם להן חלק בחיבור השיר.
הכותרת והבית האחרון (מזוהה כבית אחרון) אותרו גם בפנקס פרטי של פנינה פישבוים שוודרון. שם כבר מזוהה חיים גורי כמחבר השיר.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.