מילים: משה ביק
תרגום: אברהם לוינסון לחן: משה ביק הלחנה: 1938?
|
זמרשת, משתתפי האירוע  |
יוספה שוקן 
ניצוח: שבתי פטרושקה
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 18.2.1951
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
להקת הניגון  ביצוע:
מקהלת האופרה של תל-אביב 
ליווי: התזמורת הסימפונית העממית הישראלית
מקור: תקליטון מסחרי בחברת Israel Music Foundation מס' 104, בסוגריים IMF-36
המעבד הוא כנראה לברי עצמו.
מקהלת "ירושלים"  ביצוע:
מקהלת הפועלים על שם צדיקוב  ביצוע:
מקהלת המחנות העולים  ביצוע:
מקהלת ילדי מחנות באוסטריה 
שנת הקלטה: 1946?
מתוך הקלטה שנקלטה באוסף קול ישראל אך מקורה אינו בקול ישראל. פרטי המקהלה אינם מזוהים על תקליט השידור. הוקלטו על גבי תקליט פרטי שיוצר בידי חברת Mozartton.
רגינה חומסקה בן-אמיתי 
מקור: התקליט Regina Chomska – Exodus to the World, Israeli Marching & Love Songs מס' F2-132 בחברת MGM
בליווי מקהלה ותזמורת
רישרד אינגר 
ליווי: תזמורתו של מישה גריגורייב
שנת הקלטה: 1950
מקור: תקליטון מס' LS 41 בחברת Elesdisc
תודה לאבי תדמור על ההקלטה
אברהם וילקומירסקי 
שנת הקלטה: 3.5.1953
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
ילדי כפר-עציון 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
על ההקלטה בכפר עציון ניתן לקרוא ברשומה הזו שהתפרסמה תחת פינת החינוך.
מקהלת משגב 
על תאריך הכתיבה נמסרו עדויות שונות ולא תואמות: על פי אליהו הכהן, משה ביק החל לכתוב אותו בשלהי שנות השלושים למאה שעברה, בתקופת התיישבות 'חומה ומגדל' (אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - ארץ נולדת: 60 למדינת ישראל, 2008 ע' 157). לפי מידע המתועד בכרטסת מאיר נוי מפי משה ביק עצמו:
נכתב על ידי משה ביק בדרך לכנס המחולות בדליה, כנראה ב-1938, כשנסע עם אברהם לוינסון (שתרגם לו את המילים), בשעת נסיעה באוטובוס.
עדות משה ביק לציפי פליישר "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" (1964), עמ' 306:
זה היה בשנת 1928. חיברתי את השיר... את המנגינה עם המלים. זה היה - תאומים, שהטכסט נולד יחד עם המנגינה. דרך אגב, הטכסט חיברתי ביידיש. אחר כך תרגם לי את השיר אפרים טרוכה (דרור). אבל כאשר מסרתי את השיר לישעיהו שפירא, שהוא עכשיו ד"ר שפירא, אחד ממנהלי קול ישראל, והוא אז עבד בקשר הדוק עם אברהם לוינסון, שעמד בראש המרכז לתרבות, הוא מסר לאברהם לוינסון את השיר במקור יידיש, ולוינסון תרגם את השיר מצידו, וד"ר שפירא הדפיס את השיר בחוברת שהוא הוציא, "מזמור לחייל", גם זה בפעם הראשונה... מבלי לציין שהטכסט הוא שלי ולוינסון רק תרגם את הטכסט. משום כך תרגומו של לוינסון חדר לקהל ותרגומו של אפרים דרור נשאר רק אצלי. ומעניין שהשיר הזה עשה את שליחותו במאבק היישוב. אני זוכר עד היום איך שנערים ונערות נהרו לחופי חיפה בימי דמונסטרציות, ואני זוכר איך שפה נפלו בנים ובנות - עם השיר הזה בפה".
בכמה מקורות מופיע מחבר הטקסט המקורי כ"בנעם" - כינוי של משה ביק. לפי עודד ברונשטיין, "השיר הושר לראשונה ע"י מקהלת הפועלים של קריית חיים וחיפה בהדרכתו ובניצוחו של מייסד המקהלה, משה ביק."
השורה הפותחת שימשה כאתחלתא לשיר המחאה "ערבי נשאר ערבי" מאת יונתן גפן. הטקסט נדפס בעיתון "הארץ" ב21.5.1976. ראו את גזיר העיתון מודבק במחברת מס' 7 של שירים בלי תווים באוסף מאיר נוי, עמ' 120 (עמ' 127 בקובץ הסרוק). נוי רשם כי השיר הולחן בידי דני ליטני.
ביצועים נוספים:
- תזמורת נוער מנגנת את השיר (וידיאו - החל מ-1:02)
- הברנשים של פיאמנטה - בסגנון ג'אז
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תיווי: הלל אילת