יעקב ועשיו

על פי דן מירון, מהדורה מדעית של שירי ביאליק, כרך א (דביר, 1983), עמ' 171:

שיר מוקדם. שרד בשני כתבי יד מתרנ"א ומתרנ"ב, ובשניהם מצויין תאריך הכתיבה 1896. נדפס לראשונה ב"הדואר", כ"ז, גליון ל"ג (ט"ז תמוז תש"ח). [עם זאת השיר נדפס כבר בתרפ"ג, ראו להלן. זמרשת].

אליהו הכהן ("חדשות בן-עזר", גליון 284, 3.10.2007) מספר על המקור היידי ועל השיר העברי (להלן עיקרי דבריו):

שני השמות המפורסמים ביותר [של השיר היידי - זֶמֶרֶשֶׁת] הם: האחד – "דער ייד אין בית המדרש" ("היהודי בבית המדרש"). תחת שם זה הקליט אותו החזן מרדכי הרשמן בחברת "קולומביה" לפני כשבעים שנה. זהו הביצוע הנפוץ ביותר של השיר בעולם היהודי, ובנוסח זה השתגר גם בפי זמרים אחרים ששרו אותו. השם השני הוא "שיכור איז א גוי" ("השיכור הוא גוי"). גם לתמליל השיר יש גרסאות אחדות. [...] 

בנוסח המושר ע"י החזן הרשמן, הנוסח שונה במקצת [מהמילים המובאות מעלה - זֶמֶרֶשֶׁת]: הפתיחה של כל בית היא: "גייט דער" במקום "גייט אַ"; בבית השני, בשורה השנייה, מופיע כעין רצ'יטאטיב חזני: "כאַפט ער דאָרט אַ מינחה'לה אריין, אַ קדושה'לה אריין, אַ ברכו'לה אריין, אַ פרק משניות אריין". וכן בבית השלישי השורה השנייה היא: "קלאפט ער די יידן, די פענסטער אריין, די שויבן אריין..."

שירו של ביאליק "יעקב ועשו" הוא עיבוד בעקבות המקור היידי. טביעות אצבעותיו של ביאליק ומגע הקסם שלו בניב העממי, ניכרים גם בשירים "היא יושבה לחלון" ו"תאמר אהיה רב", שאף אותם עיבד בעקבות שירי עם ביידיש וכינסם בחוברת הקטנה "משירי עם" שיצאה בהוצאתו, הוצאת "מוריה" (אודיסה, תרע"ז). לא ביאליק אלא א' ז' בן ישי הוא שפירסם לראשונה את השיר "יעקב ועשו" בשנת תרפ"ג (1923) לאחר ששמע אותו מפי ביאליק ונצר אותו בזיכרונו. 

השיר "דער ייד אין בית המדרש" לא נכלל באוסף של גיזנבורג ומארק "ייברייסקה נרודנייה פייסני" ("שירי עם יהודיים") שיצא במוסקבה בשנת 1901, שממנו שאל, ככל הנראה, ביאליק, את המקור וההשראה לשירים "היא יושבה לחלון" ו"תאמר אהיה רב". [לפי המידע שמביא דן מירון, ראו לעיל, ביאליק כתב את השיר לפני שיצא לאור האוסף של גינזבורג ומארק. זמרשת].

בעקבות השיר ביידיש, ולאותו לחן, חוברו שירים אחדים בעברית, ביניהם "שיר היין" של יצחק לבני (ציגל), איש העלייה השנייה, הפותח במילים: שותה אדם כוס יין אחת...

הלחן מזוהה כ"לחן עם ליטאי" בשירון "ואלה המראות" מיצירותיו של דב (דובי) אהרוני (עמ' 121), הכולל גם שירים שאסף. השיר הזה נרשם מפי אביו נפתלי אהרוני יליד וילנה. לעומת זאת, בחוברת "50 שירים וריקודי עמים לאקורדיון חלק 1", עמ' 59, נדפס וריאנט של הלחן תחת הכותרת "ריקוד הונגרי".

לחנים מאוחרים לשיר:

• לחן דרורה חבקין בביצוע ליאור ייני (1970)
• לחן ששר ואולי גם הלחין אורי שבח
• לשיר לחן מאוחר מאת שם טוב לוי שהקליטו אריק אינשטיין והמלחין
• לחן מתוך ההצגה "מאחורי הגדר" בבימוי אורי פסטר

שמות של בנים   אושיות ואישיויות   שירי זמרדעים