אני מאמין - רוני גינוסר

שַׂחֲקִי, שַׂחֲקִי עַל הַחֲלוֹמוֹת, זוּ אֲנִי הַחוֹלֵם שָׂח. שַׂחֲקִי כִּי בָאָדָם אַאֲמִין, כִּי עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בָּךְ. כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְרוֹר שׁוֹאֶפֶת, לֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל-פָּז, כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם, גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז. רוּחוֹ יַשְׁלִיךְ כַּבְלֵי-הֶבֶל, יְרוֹמְמֶנּוּ בָּמֳתֵי-עָל; לֹא בָרָעָב יָמוּת עֹבֵד, דְּרוֹר – לַנֶּפֶשׁ, פַּת – לַדָּל. שַׂחֲקִי כִּי גַם בְּרֵעוּת אַאֲמִין, אַאֲמִין, כִּי עוֹד אֶמְצָא לֵב, לֵב תִּקְוֺתַי גַּם תִּקְוֺתָיו, יָחוּשׁ אֹשֶׁר, יָבִין כְּאֵב. אַאֲמִינָה גַּם בֶּעָתִיד, אַף אִם יִרְחַק זֶה הַיוֹם, אַךְ בֹּא יָבֹא – יִשְׂאוּ שָׁלוֹם אָז וּבְרָכָה לְאֹם מִלְאֹם. יָשׁוּב יִפְרַח אָז גַּם עַמִּי, וּבָאָרֶץ יָקוּם דּוֹר, בַּרְזֶל-כְּבָלָיו יוּסַר מֶנּוּ, עַיִן-בְּעַיִן יִרְאֶה אוֹר. יִחְיֶה, יֶאֱהַב, יִפְעַל, יָעַשׂ, דּוֹר בָּאָרֶץ אָמְנָם חָי, לֹא בֶעָתִיד – בַּשָּׁמַיִם, חַיֵּי-רוּחַ לוֹ אֵין דָּי. אָז שִׁיר חָדָשׁ יָשִׁיר מְשׁוֹרֵר, לְיֹפִי וְנִשְׂגָּב לִבּוֹ עֵר; לוֹ, לַצָּעִיר, מֵעַל קִבְרִי פְּרָחִים יִלְקְטוּ לַזֵּר.שחקי, שחקי על החלומות, זו אני החולם שח. שחקי כי באדם אאמין, כי עודני מאמין בך. כי עוד נפשי דרור שואפת, לא מכרתיה לעגל-פז, כי עוד אאמין גם באדם, גם ברוחו, רוח עז. רוחו ישליך כבלי-הבל, ירוממנו במתי-על; לא ברעב ימות עובד, דרור – לנפש, פת – לדל. שחקי כי גם ברעות אאמין, אאמין כי עוד אמצא לב, לב – תקוותיי גם תקוותיו, יחוש אושר, יבין כאב. אאמינה גם בעתיד, אף אם ירחק זה היום, אך בוא יבוא – ישאו שלום אז וברכה לאום מלאום. ישוב יפרח אז גם עמי, ובארץ יקום דור, ברזל-כבליו יוסר מנו, עין-בעין יראה אור. יחיה, יאֱהב, יפעל, יעש, דור בארץ אמנם חי, לא בעתיד, בשמים – חיי-רוח לו אין די. אז שיר חדש ישיר משורר, ליופי ונשגב לבו ער; לו, לצעיר, מעל קברי פרחים ילקטו לזר.

מילים: שאול טשרניחובסקי
לחן: לא ידוע (רוסי), טוביה שלונסקי (טקסטים נוספים בלחן זה)
כתיבה: 1892

שַׂחֲקִי, שַׂחֲקִי עַל הַחֲלוֹמוֹת,

זוּ אֲנִי הַחוֹלֵם שָׂח.

שַׂחֲקִי כִּי בָאָדָם אַאֲמִין,

כִּי עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בָּךְ.

כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְרוֹר שׁוֹאֶפֶת,

לֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל-פָּז,

כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם,

גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז.

רוּחוֹ יַשְׁלִיךְ כַּבְלֵי-הֶבֶל,

יְרוֹמְמֶנּוּ בָּמֳתֵי-עָל;

לֹא בָרָעָב יָמוּת עֹבֵד,

דְּרוֹר – לַנֶּפֶשׁ, פַּת – לַדָּל.

שַׂחֲקִי כִּי גַם בְּרֵעוּת אַאֲמִין,

אַאֲמִין, כִּי עוֹד אֶמְצָא לֵב,

לֵב תִּקְוֺתַי גַּם תִּקְוֺתָיו,

יָחוּשׁ אֹשֶׁר, יָבִין כְּאֵב.

אַאֲמִינָה גַּם בֶּעָתִיד,

אַף אִם יִרְחַק זֶה הַיוֹם,

אַךְ בֹּא יָבֹא – יִשְׂאוּ שָׁלוֹם

אָז וּבְרָכָה לְאֹם מִלְאֹם.

יָשׁוּב יִפְרַח אָז גַּם עַמִּי,

וּבָאָרֶץ יָקוּם דּוֹר,

בַּרְזֶל-כְּבָלָיו יוּסַר מֶנּוּ,

עַיִן-בְּעַיִן יִרְאֶה אוֹר.

יִחְיֶה, יֶאֱהַב, יִפְעַל, יָעַשׂ,

דּוֹר בָּאָרֶץ אָמְנָם חָי,

לֹא בֶעָתִיד – בַּשָּׁמַיִם,

חַיֵּי-רוּחַ לוֹ אֵין דָּי.

אָז שִׁיר חָדָשׁ יָשִׁיר מְשׁוֹרֵר,

לְיֹפִי וְנִשְׂגָּב לִבּוֹ עֵר;

לוֹ, לַצָּעִיר, מֵעַל קִבְרִי

פְּרָחִים יִלְקְטוּ לַזֵּר.

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

תרגום ליידיש מאת אורי צבי גנסין

לאך זיך אויס פון מיינע טרוימען,

לאך אין גאנצען אויס פון מיר,

לאך זיך וואָס אין מענשען גלויב איך,

וואָס איך גלויב נאך אויס אין דיר.

וואָס מיין זעעלע שטרעבט נאָך פרייהייט,

און פערהאסט דען גאָלדנען גאָט;

מיין אמונה אין דעם מענשענס

שטארקען גייסט – מאך אויך צו שפאָט.

יאָ, זיין גייסט – ער מאכט אין גליקליך,

ער צעשמעטערט יעדע קייט;

ארבייט שרעקט זיך ניט פון הונגער,

ס'פעלט נישט אימער פרייהייט, ברייט.

לאך וואָס אויך אין פריינדשאפט גלויב איך:

טרעפן וועל איך נאָך א הערץ,

וועלכעס גלויס אין דאָס וואָס איך גלויב,

פיהלט דאָס גליק, פערשטעהט אויך שמערץ.

אויכ'ט גלויב איך אין די צוקונפט,

חאָטש סע איז נאָך זעהר ווייט-

אז רעגירען וועט דער שלום,

גלויב איך, וועט נאָך זיין א צייט!

דאן וועט אויך מיין פאָלק אויפלעבען

און ס'וועט זיין א פאָלק אויפס ניי,

וואָס וועט לעבען אָהנע קייטן,

גלייך מיט מענשען פראנק-און-פריי.

עס וועט לעבען און וועט ליעבען,

און וועט ארבייטען מיט לוסט,

נישט אויף יענער וועלט, אין הימעל –

ניין, נישט דאָס וועט זיין זיין גוסט!

דער משורר וועט א לידעל

דעמאלס זינגען מָלֵא-חן,

און מען וועט איהם פון מיין קבר

רייסען בלומען פיר א קריין.

פרטים נוספים

ביצוע:

הקישור הועתק

רוני גינוסר

עיבוד: קרני אלדד
שנת הקלטה: 2013
נכלל בתקליטור: שירִי, ארצי

על פי אליהו הכהן, נאום בערב הענקת אות הוקרה על מפעל חיים בחקר מורשת הזמר העברי, אוניברסיטת בר-אילן, 7.6.2010, כמובא בחדשות בן עזר גליון 551, מקור הלחן הוא שיר רוסי על הנהר דון.

תחילה שמע אליהו הכהן מפי מוטיה ברוורמן (בריאיון שערך אתו בשנת 1960) כי את המנגינה חיבר טוביה שלונסקי, אביו של שלונסקי, אולם בהמשך שמע שתי עדויות הטוענות בזכות מקורו הרוסי של הלחן: בהרצאה שנתן בקבוצת גבע ב-1971 סיפרה לו חברת הקבוצה יהודית שמחונית כי ככל הזכור לה, מקור הלחן הוא רוסי, וכי טוביה שלונסקי התאים את הלחן למילותיו של טשרניחובסקי. מאוחר יותר, במסגרת הרצאה שנתן הכהן בקיבוץ עין השופט, שמע מפי חבר הקיבוץ, משה תבור, כי הלחן הוא רוסי. תבור אף שלח לאחר מכן (י' בניסן תשנ"ז) מכתב להכהן ובו כתב:

את השיר עליו דיברנו שמעתי לפני 75 שנה, בשנות ה-20, מפליט ברוסיה הסובייטית. השיר הוא על נהר דון, הנהר שמצא באיזור אותו חקר יערי. להלן המילים שאני זוכר:

Ты мой глубокий
ты моя родина дорогая

מילים אלה שמעתי מושרות מפי הפליט לפי המוסיקה לשירו של טשרניחובסקי "שחקי על החלומות". הקטע המצוטט ברוסית תואם לקטע "שחקי כי באדם אאמין כי עודני מאמין בך". ממך שמעתי ששלונסקי אמר שאביו הלחין את המוזיקה לשירו [אליהו הכהן הסתמך על מוטקה ברוורמן, קרוב משפחה של שלונסקי, ולא על שלונסקי עצמו – זֶמֶרֶשֶׁת]. כמו שכתבתי להלן, לדעתי ומשמיעתי המקור קדום יותר.

[את המידע ואת מכתבו של תבור מסר אליהו הכהן לזמרשת בתאריך 30.6.2017]

אולם איילת כוגן ממשפחת שלונסקי, מבהירה [בדצמבר 2014] כי נאמנה עליה עדותה של נעמי גן, בתו של דב שלונסקי, אחיו הבכור של אברהם (נפטרה ב-16.12.2014), ששמעה מהוריה את אשר היה ידוע במשפחה: הסבא טוביה שלונסקי (אביהם של דב, אברהם, וּורדינה) שהיה מוסיקאי ונגן צ'לו, הוא שהלחין את השיר. עדותה של נעמי מופיעה בביוגרפיה שערכה חגית הלפרין, "המאסטרו" (2011). [יש לסייג ולהוסיף כי באין כתב-יד או עדות ישירה של טוביה שלונסקי עצמו, ייתכן והוא התאים או עיבד לחן קיים לשיר – זֶמֶרֶשֶׁת.]

"לפי אידלסון הלחן עממי, אך בישיבות ליטאיות היו מי שייחסוהו לר' אברהם אליהו קפלן (משום ששרו אותו עם שירו של הרב קפלן "שקעה חמה")". יעקב מזור, "מן הניגון החסידי אל הזמר הישראלי", קתדרה 115, תשס"ה (עמ' 95-128).

עוד באותו לחן: על החלון נר הדלקתי. על פי השיר כתב יצחק יצחק את "אני מאמין - חיקוי". בכרטסת מאיר נוי מתועד כי באותו לחן יש גם שיר רחוב "שרה-ביילה שטיק-נבלה".

ביצועים נוספים:

רונה קינן (וידיאו)
מקהלת "אביב" בליווי תזמורת צה"ל (1988).
איה כורם (וידיאו, מתוך פסטיבל עין-גב 2010).
גדי אלון (עברית-אנגלית)
חני דינור (וידיאו)
אבישי כהן (גרסה כֵּלית)
מקהלה בליווי התזמורת הפילהרמונית הישראלית (סרטון, מתוך "חתימה טובה" לרגל הסכם השלום עם מצרים, 1979)
ברי סחרוף (סרטון, מתוך הערב "טשרניחובסקי עכשיו" בספרייה הלאומית, 2015)
להקת "שירו מחר" של תנועת הנוער נוע"ם בשילוב שיר המעלות בלחן "התקווה"
מיכל כהן ואבי אלבז (כנראה 2012).
ריף כהן, אביגיל עמנואל ורונה גפן (2019)
זמרי הנוער הציוני (1967)
מקהלת הסטודנטים של מכללת לוינסקי בניצוח רון זרחי. משה זורמן מעבד ופסנתרן.
מקהלת בית הספר על שם וייצמן בהרצליה

מידע נוסף על השיר ניתן לקרוא בבלוג של פרופ' דוד אסף.

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים: הלל אילת

העיבוד נושא את השם "תוחלת לאום". המעבד אהרן שפי: "את המרש המצורף כאן חיברתי בהשראת המרש האמריקני National Emblem הבנוי מציטטות מתוך שירים לאומיים ראשוניים. ב"תוחלת לאום" מופיעות ציטטות מתוך 'ציון תמתי', 'התקווה', 'אני מאמין' (שחקי שחקי) והחלק האחרון (טריו) על 'דרכו נא עוז' של אידלסון בשלמותו ובפיתוחו."

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.

העלייה הראשונה מקהלות יום העצמאות משירי תנועות הנוער שירים קאנוניים

עדכון אחרון: 20.10.2024 14:32:54