בין גבולות

השיר העברי נכתב למנגינת המארש הסובייטי Прощание славянки ("פרידת הסלאבית"). אין לו זיקה לאף לא אחת מגרסאות המילים הרבות בשפת המקור. למעשה, מציין צבי (גרימי) גלעד, "ללחן המקורי שלושה חלקים, הראשון מבוצע ב"בין גבולות" כפי שהוא, השני (שמתחיל במילים "לעולל ולרך") משובש והשלישי אינו נכלל ב"בין גבולות".

מספר חיים חפר:

השיר הראשון שלי, "בין גבולות", נכתב ב-1945. כתבתי אותו על בלוק נייר אפור, נייר לא סימפטי, אבל מה זה חשוב על איזה נייר אתה כותב. המנגינה הייתה גנובה, רוסית או פולנית, ואתה בעצמך היית שר אותו בכל מחנות הפלמ"ח שהגעת אליהם. היית מלמד אותו, והיו כאלה שלימדו אותו הלאה. הייתי זייפן גדול, וגם היום אני כזה. בכל מקום היו אומרים, מה אתה אומר, חיים חפר היה פה ולימד אותנו. כלומר, בכל מקום לימדו באופן אחר . . . זכרתי את התאריך שבו כתבתי את השיר, שיר מנסיוני האישי בפלמ"ח, כי חתמתי אותו בתאריך 12.3.45 והמספרים רצים 12345.

(מתוך "חיים חפר מספר ומזמר", הוצאת זמורה ביתן, 2004, עמ' 5. תודה לד"ר מרדכי נאור על ההפניה)

בכנס הפלמ"ח הסודי בשנת 1944 [כנראה שהכוונה ל-1945 – זֶמֶרֶשֶׁת] שנערך במעיין חרוד, הבאתי ל"סיני" [ארנן עזריהו] את השיר "בין גבולות" כאשר הבית הראשון והבית החוזר היו מוכנים לקריאה. "סיני" אמר לי שהוא לא יכול לקרוא שיר כל כך קצר וביקש ממני להוסיף עוד בית. הוא אמר שאם אצליח להשלים את זה עד פתיחת הכנס, ייתן לי את "שירי רחל" במתנה. סיני סיפר לי שהתיישבתי על סלע ובתוך עשר דקות הבית השני היה מוכן. את "שירי רחל", כך אני זוכר, לא קיבלתי.

(מתוך אותו מקור, עמ' 122)

אליעזר גורן מספר על המקור הרוסי:

מנגינת השיר נכתבה ללא מילים ע"י ואסילי איוואנוביץ' אגאפקין בשנת 1912 בהקשר של מלחמת הבלקן הראשונה, שבה נלחמו בולגריה, סרביה, יוון ומונטה-נגרו להשתחרר משלטון האימפריה העותומאנית. במלחמת האזרחים ברוסיה שימשה המנגינה הן את הצבא הלבן והן את הצבא האדום בתמליל שונה. אגאפקין המלחין היה לימים מנצח תזמורת המשטרה החשאית הסובייטית. 

מפרט אלי סט (רוב המידע על-פי האתר הרוסי Прощание славянки):

המארש הפופולארי Прощания славянки ("פרידת הסלאבית") הולחן ע"י אגאפקין ב-1912 לתזמורת כלי נשיפה צבאית. הוא הוקלט לראשונה בתקליט של חברת אקסטראפון מקייב ב-1915.

תזמורת השירותים החשאיים בניצוחו של אגאפקין ניגנה את המארש בכיכר האדומה במוסקבה במצעד יום הניצחון על הנאצים ב-24.6.1945 ובהלווייה של לנין בינואר 1924. בניגוד לסיפור המקובל, אין הוכחות לכך שהמארש נוגן שם גם במצעד ב-7.11.1941 (כשמוסקבה הותקפה ע"י הנאצים). לדעת חוקר הזמר הרוסי יורי ביריוקוב, הוא לא הושמע אז. 

המארש הולחן בתקופת "מלחמת הבלקן" הראשונה שבה השתתפו מתנדבים מרוסיה לצד מדינות הבלקן. הוא הולחן ללא מילים, אולם כבר מתחילת מלחמת העולם הראשונה וממלחמת האזרחים ברוסיה התחילו להופיע גרסאות מילים ולמעשה ניתן לומר שגרסאות ממשיכות להופיע עד ימינו [2014]. למרבית הגרסאות היה אופי אידיאולוגי/פאטריוטי. צפו, למשל, בגרסה אידיאולוגית/פטריוטית של אנדרי מינגאלייב בביצוע מקהלת הקוזאקים מקובאן.

מתקופת מלחמת העולם השנייה בברית המועצות לא מוכרות גרסאות מילים בנות זמנן. המארש נוגן ע"י תזמורות אך לא הושר, ומסיבה זו היו ששיערו שהשלטון הסובייטי החרים אותו. מתקופה זו ידועה גרסת המילים של הפרטיזנים הפולנים Rozszumiały się wierzby płaczące ("הערבה הבוכיה מתחילה לנהום").

ב-1957 שולב המארש בסרט הקולנוע הסובייטי Летят журавли ("העגורים עפים") של הבמאי מיכאיל קאטאלוזוב (זכה בפרס "דקל הזהב" בפסטיבל קאן, 1958) שעלילתו מתרחשת בתקופת מלחמת העולם השנייה. המארש מושמע בקטע המרגש שבו הגיבור בוריס נשלח לחזית וארוסתו ורוניקה לא מצליחה להגיע אליו כדי להיפרד ממנו.

בין גרסאות המילים שנכתבו למארש לאחר מכן בולטת גרסתו של ארקאדי פדוטוב (לעתים מצוין גם יו. לדנב כשותף לכתיבתה). גרסה זו מפורסמת בעיקר בשל ביצועה ע"י מקהלת הצבא האדום. על פי האתר Независимое военное обозрение, הגרסה נכתבה בשנת 1965. כן בולטת גרסתו של אלכסנדר גאליץ' (גינזבורג), שעל פי האתר уходил мы в бой נכתבה בשנות ה-70 גרסתו של גאליץ' תורגמה לעברית ע"י יעקב שרת שקרא לה "שיר לכת".  ב- 6.1.2015 סיפר יעקב שרת ל"זמרשת" כי השיר תורגם כשגאליץ' ביקר אותו בארץ ועל פי המנגינה כפי ששר גאליץ', השיר שולב ב - 1976בתקליט של המופע "הלוך הלכה החבריא מס' 2" ולא הופיע בדפוס.

גרסת המילים המושמעת ביותר כיום היא גרסתו של ולאדימיר לאזארב שנכתבה ב- 1984. גרסה זו נוטה יותר לקוטב הפיוטי מאשר לקוטב האידיאולוגי/פטריוטי ויש לה זיקה לאירוע שנתן לאגאפקין את ההשראה להלחין את המארש. על פי מכתביו של לאזארב, כשהוא כתב את שירו הוא ניסה לשחזר את האווירה שהייתה בתקופה שהולחן המארש (כשכוונתו כנראה לפרידת המתנדבים הרוסיים בסוף מלחמת הבלקן). צפו בגרסת לאזארב בביצוע בן זמננו של הזמרת זארה והזמר דמיטרי פבצ'וב, בכיכר האדומה במוסקבה, ביום ציון הנצחון על הנאצים, 9.5.2009.

באינטרנט מסתובבת טענה שאת השיר הלחין המלחין היהודי יקוב יוסיפוביץ' בוגורד (1879-1941). מבדיקה שנעשתה ב- 2.2015 עולה שעל סמך החומר הקיים לא ניתן להוכיח טענה זו.  

שמות נוספים לשיר:

• בYoung Judea Songster (עמ' 9): שיר הנקמה
• בתקליט בביצוע מארק אולף: שיר ההגנה

ביצועים נוספים של "בין גבולות":

• חבורת בית רוטשילד
• מקהלת צה"ל (סרטון)
• שולמית לבנת (עיבוד מאוחר)
• זמר האופרה ליאון לישנר
• הלחן המקורי בביצוע תזמורת רוסית (סרטון)

מידע נוסף על השיר וגלגוליו ניתן לקרוא בבלוג של פרופ' דוד אסף ושם (בקטע "בעלי התוספות") "שיר לכת", תרגומו של יעקב שרת לגרסת המילים של גאליץ'.

העפלה   לחנים רוסיים   פלמ"ח   שירים קאנוניים   כ"ט בנובמבר   שירי זעם