מילים: ישעיהו בן-חיים
לחן: עממי רוסי כתיבה: תרע"ז 1917
|
![]() רנה שפירא 
שנת הקלטה: 2.12.2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת בתחילת המנגינה יש הבדלים מהגרסה המקובלת, אך כך זוכרת המבצעת ששרה את השיר ב"מחנות העולים" ואולי גם בתנועה המאוחדת. |

רחל מיכלובסקי 

תמר זימנבודה 
שנת הקלטה: 4.8.1998
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:22:21).

רעיה רותם 
שנת הקלטה: 4.3.1997
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:31:41).
השיר העברי נכתב למנגינת השיר הרוסי Порой одинокой унылой ("לפעמים אני בודד ומדוכדך"). ייתכן שהעברית נכתבה בהשראת השיר הרוסי, שגם הוא שיר געגועים לאהובה שאיננה, אך בשיר הרוסי געגועים למולדת ולא לאישה.
לפי ספר שיריו של ישעיהו בן-חיים "לי ארץ זית" (בעריכת ד"ר לאה צבעוני, הוצאת צבעונים, 2010), השיר נכתב בדמשק בשנת תרע"ז (1917). אין שם פרטים נוספים. שנים רבות המחבר היה אלמוני וכך גם נדפס במקומות שונים, עד שבעיון בספר נתקלנו בטקסט השיר.
גם מקור הלחן היה לא ידוע במשך שנים רבות. בינואר 2020 זיהה אלי ס"ט שיר רוסי בשם Порой одинокой унылой ("לפעמים אני בודד ומדוכדך"), שלחנו הוא קרוב לוודאי המקור ללחן השיר העברי. התחלת הלחן שונה, אך לחן השורה השנייה דומה וההמשך, שאופיו ייחודי, זהה לגמרי. כאמור, לטקסט העברי אין זיקה ממשית למקור, אבל הביטוי הפותח בשיר העברי ("יש ו...") הוא תרגום של המילה הראשונה במקור הרוסי: "לפעמים". כך שאולי בן-חיים הכיר את הטקסט הרוסי.
לדברי דמיטרי מאטוויינקו לזֶמֶרֶשֶׁת (26-27.1.2020), שהקליט את השיר הרוסי בביצוע עכשווי, השיר הוקלט בעקבות קבוצה מהכפר אוסט-בוזולוקסקוי שבאזור וולגוגראד שברוסיה, שהקליטה את השיר בשנות ה-80 לצורכי תיעוד אתנוגרפי. הקבוצה, שאיש ממנה לא נותר, פעלה ללא ניהול וללא ניצוח, ויש שקראו לה "מקהלת טיטוב" על שם אחד הסולנים שלה. האזינו לשני הביצועים שלהם לשיר.
הוסיף מאטוויינקו, שלמעשה למקור יש שני נוסחים: נוסח עממי, שאותו שר ההרכב ושמילותיו מוצגות לעיל, וכן שיר אוקראיני משנת 1839 בשם Признание ("פְּרִיזְנַנִיֶּה" = וידוי) מאת המשורר הרוסי/אוקראיני יבגני גרביונקה (ויקיפדיה האנגלית).
מבהיר אלי ס"ט:
שני הטקסטים (העממי ושירו של גרביונקה) רוסיים. בשניהם (בבית האחרון) נזכרת אוקראינה כמולדת אהובה. גרביונקה נחשב כמשורר רוסי וגם אוקראיני, אך למרות אהבתו לאוקראינה, לא מצאתי רמז לכך ששירו של גרביונקה נכתב באוקראינית. להשערתי, הטקסט העממי הוא רדוקציה לשירו של גרביונקה בשל הדמיון בין הטקסטים: אחדות מהשורות, כולל האחרונות שמביעות אהבה לאוקראינה, זהות. כמו כן, לא הגיוני שבשיר עממי-רוסי תופיע אוקראינה כמולדת אהובה.
ביצועים נוספים:
- צוות ההצגה "הנה מה טוב ומה נעים" (שירי תנועות-נוער)
- הדודאים
- דודו אלהרר בעיבוד אורי הרפז
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
עיבוד מאת: אהרן שפי
מספר המעבד אהרן שפי: "מצאתי בין עיבודיי את העיבוד לשיר "יש ונדמה כי שכחתיה לעד". למדנו אותו בשנת 1944 באשדות יעקב, מפי המדריכה-מטפלת שלנו רבקה, שכבר הזכרתי אותה בעבר באחד העיבודים שבאתר. עיבדתי אותו לצמד חלילים, ויולה ופסנתר."
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.