מילים: לא ידוע
לחן: ג'וזפה ורדי
|
בטי גרנטשטיין  |
ותיקי "המחנות-העולים" 
הקלטה: יעקב מזור
שנת הקלטה: 12.8.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
הרצליה רז 
שנת הקלטה: 9.7.1991
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
לדברי הרצליה רז בעת הקלטתה זה משירי תנועת המחנות העולים.
חגית מטרס (צורי)  ביצוע:
רנה שפירא 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מיקי ארבל 
מקור: הקלטה ביתית
שר שני קולות. מתחיל מבית שני.
המבצע שר את השיר כפי שלמד אותו מהמורה אליהו כוכבי בכפר הילדים מאיר שפיה.
המנגינה – קטע ממקהלת המטדורים מתוך האופרה "לה טרוויאטה". המקור מהיר הרבה יותר מהגרסה העברית. האזינו כאן.
ביצועים נוספים:
- אפי ודני
- שולמית לבנת שרה את השיר בתוכנית מועדון הזמר של קול ישראל בהדרכת מאיר הרניק ויצחק שמעוני שהוקלטה במרץ 1961. התכנית הועלתה לרשת באמצעות סדרת "קול ישראל - אוצרות הארכיון" בתאריך 27.5.2018 והשיר היה בתזמון 29:47. התוכנית המונגשת הוסרה ותכניות "אוצרות הארכיון" הישנה ביותר הזמינה כעת היא מ11.6.2018.
מספרת פרופ' רנה שפירא:
את השיר, יחד עם שירים רבים אחרים, שרנו בחדר האוכל של בית החינוך לילדי העובדים (היום מרכז גולדשטיין-גורן/גורדון) ברחוב לסל בתל אביב בשנות טרום המדינה לפני הקראת העיתון היומי, שחובר ע"י התלמידים בעיקר, "מעשים בכל יום". אחרי הקראת העיתון אכלו התלמידים את האוכל שהם בישלו במטבח הלימודי בבית החינוך.
בית החינוך הועבר לכתובת אחרת, קרובה (רחוב הירקון פינת שד' נורדאו), והוא חי ונושם ופועל עד היום הזה, עם שירים דומים וגם אחרים כיאה למוסד חינוכי הצועד עם הזמן אך היודע גם לשמר את הראוי לשמר.
מספר גדעון גולדנברג:
המורה לזימרה בכפר אז"ר, שלמדה בסמינר לוינסקי, סיפרה שרועה בגליל לימד אותה את השיר, וכעבור שבוע סיפרה שפגשה את הרועה והוא שאל אותה אם אנו כבר מכירים את השיר היטב. כעבור שנים אחדות למד חבר מהכפר את השיר מפי מורה אחרת בוגרת הסמינר, והיא סיפרה להם אותו סיפור...
מספרת שרה וייס-סְלֶפּ (שוריקה):
בשנת 1991 השמיע לי את השיר הזה פייבל טְרֶגֶר שהוא ואחיו דוד, ותיקי הדיויזיה הליטאית ה-16, היו השרידים היחידים שנותרו לחיות בעיירתם זאראסיי שבליטא, עד לפטירתם. "למעלה מחמישים שנה לא שרנו את השיר הזה ושירים אחרים מהשומר הצעיר", אמר לי גם האח דוד.
באחת התכניות של נתיבה עלתה לשידור דורית ענני ממגדל והשמיעה את השיר הזה "האהוב עליי מבין עשרות השירים שלימד אותי אבא, שנולד בבאר יעקב לפני למעלה מתשעים שנה", לדבריה.
התברר שגם חנה ברנר (לבית שאף), חניכת השומר הצעיר בעיירה שקוד שבליטא, גם היא ותיקת הצבא האדום, זוכרת היטב את השיר במלואו. חנה גרה למרגלות הכרמל ומדי ערב היא מלווה בשיר את שקיעת השמש הנשקפת מחלון ביתה.
השירים ששרנו אנו כאן בארץ ישראל הושרו גם בפי חניכי תנועות הנוער בליטא, ובוודאי גם בארצות אחרות.
לפני שבועיים ליוויתי קבוצת בנות ירושלמיות לצפות בשקיעת השמש ממרומי הכרמל, וכאשר התחלתי לשיר את "שמש אט שוקעת" הופתעתי לשמוע את נטע רובין מלווה אותי בקולה. "מורה דתייה לימדה אותנו שירים רבים משירי ארץ ישראל וביניהם גם את השיר הזה", כך סיפרה נטע. והיום (11.8.2009) קיבלתי ממנה את כתובת האתר ומצאתי את השיר.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
עיבוד מאת: אליהו כוכבי
עיבוד לשלושה קולות מאת אליהו כוכבי. תלמידו מיקי ארבל הקליט שני קולות מתוך העיבוד (ר' ביצועו לעיל).
תודה לציפי דקל, בתו של אליהו כוכבי