בין חגווי הסלע

טשרניחובסקי נתן לשיר תת-כותרת "שיר טטרי", ובעקבותיה הלחן מזוהה לעתים כ"עממי טטרי". אין ביטחון כי אכן קיים לחן טטרי שאליו חובר השיר, מה גם שאפשר שטשרניחובסקי התכוון בכלל לאופי הטקסט.

לחן השיר המוכר כיום תועד בדפוס כבר בשנת 1916 בספר International Hebrew Wedding Music בעריכת וולף קוסטקובסקי (Wolf Kostakowski) תחת הכותרת "בין חגווי הסלע". בנוסח ההוא השורה האחרונה חוזרת פעמיים במדויק (כמו למשל בהקלטת ותיקי המחנות העולים), במקום בסיום ראשון פתוח וסיום שני סגור כפי שהתקבל מאוחר יותר (כמו למשל בהקלטת אירוע זמרשת). מקור נוסף מוקדם יחסית ללחן הוא כרך 9 של "אוצר נגינות ישראל" בעריכת אברהם צבי אידלזון (1932). הכרך מוקדש לשירי עם של יהודי מזרח אירופה, ורובו שירים עם טקסט ביידיש אך כולל גם מעט שירים בעברית ואפילו כאלה שאידלזון שמע בארץ ישראל. במקור זה הלחן נדפס ללא מילים וללא כותרת.

יודקה בן-דוד סיפר לאורי יעקובוביץ' (ב-17.10.2010) ולאביתר כהן (ב-6.12.2011) כי לחן השיר מקורו בשיר יידי שמסופר בו על "ילד שכל הזמן מציק לאימו: אמא למה את לא אומרת לי איפה אבא? הילדים צוחקים עלי בבית המדרש וברחוב לכולם יש הורים. רק אותך אני רואה אמא. אז היא לא מתאפקת ולוקחת אותו לבית הקברות ומראה לו שם את המצבה של אבא שלו". יש להדגיש כי יודקה אמר שאינו מכיר את השיר וציין בהקשר זה את אליהו הכהן; ייתכן שממנו שמע את תוכן השיר היידי. נשמח לכל בדל מידע על השיר היידי.

ביצועים נוספים:

• צוות ההצגה "הנה מה טוב ומה נעים"
• שוש רותם
• ותיקי הגבעטרון
• קהל אירוע זמרשת מס' 1 
• רונה קינן (סרטון מתוך ערב שירי טשרניחובסקי בספרייה הלאומית)
• הדודאים (1986)

לחנים נוספים:

• לחן מלודז'
• לחן אברהם צבי אידלזון. חלוקת הבתים של אידלזון שונה: בתים 4-3 חוזרים על לחן בתים 2-1, ואילו הבית החמישי שונה, אמנותי יותר והבעתי מאוד, אולי ברוח "שר היער" של שוברט. המילה "אליי" בתחילת הבית השלישי מופקעת אל חלק הסיום.

• בין חגווי הסלע (לחן מלודז')

העלייה הראשונה   שירי אהבה   משירי תנועות הנוער   ארצות שונות   לחנים שלא אותרו במזהי שירים