מילים: ירמיהו רוזנצויג
לחן: עממי יידי, ירמיהו רוזנצויג כתיבה: 1929
|
יפה ויינשטיין 
שנת הקלטה: 28.3.1990
מקור: הספרייה הלאומית פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. הקליטה מירי שמואלי. הוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בראש פינה |
ירמיהו רוזנצויג 
שנת הקלטה: 29.3.1990
בליווי עצמי.
נכלל בתקליטור: הלילות בכנעןהוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בראש פינה
אמיר גינת, מיכל טל  ביצוע:
מרים כהן (ילידת רחובות) 
שנת הקלטה: 15.5.1991
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:35:57).
הוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בעמק הירדן
שאול זאלוד 
שנת הקלטה: אמצע שנות השבעים
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:24:46).
שרגא שפייזר 
שנת הקלטה: 16.5.1991
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 1:15:50).
הוקלט במסגרת סדנה לאתנומוסיקולוגיה של תלמידים מאוניברסיטת בר-אילן.
המקור ביידיש (ראו דברי צבי גלעד ב"על השיר")
הוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בעמק הירדןדברי יעקב מזור, מתוך חוברת התקליטור הלילות בכנען:
הגורן במושבות הייתה מקום מיועד לאוהבים, אך גם להתכנסות של שומרים ובני תשחורת לשירה ולשיחות בלילות חמים. המחבר העיד כי כתב את השיר בשנת 1929, בהיותו עם קבוצת נערים ונערות מן המושבה מנחמיה שבעמק הירדן במסיבה שהתקיימה בקבוצת גשר הסמוכה. במסיבה זו שרו בלחן הזה שיר ברוסית, חלק מהלחן קלט ירמיהו וחלק שחזר, כיד דמיונו הטובה, תוך כדי כתיבת השיר. ללחן סממנים חסידיים מובהקים. הפתיחה, למשל, זהה לפתיחה של ניגון של בדחנים, ובחלקה היא זהה לפתיחה של הריקוד הישראלי "הסתובבו". השיר נפוץ ברחבי הארץ עד שנות הארבעים והתחדש בשנות ה-80.
מוסיף יעקב מזור (בדברים ששלח לזֶמֶרֶשֶׁת בתאריך 14.12.2014) כי עדותו של רוזנצווייג מופיעה בספרו "מלחמיה - מנחמיה, על חוף הירדן", ת"א 1989, עמ' 38.
מספר גונן כספין:
את השיר כתב רוזנצוויג, מראשוני מנחמיה וממקימי יבניאל על שתי בנות: האחת – בתו אסתרקה, היא אסתר גרשון, רעייתו של שלום גרשון, בנם של נעמי ושמעון גרשון, מראשוני וממקימי רמתיים; השנייה – מירה, רעייתו של אמנון רוזנצווייג, הוא ג'ומי, נהג המשאית "הכי הכי" בארץ.
לעומת זאת, יש עדויות שלא ירמיהו רוזנצוייג חיבר את השיר:
חיים לבקוב (יליד 1916, גדל ביבנאל) כאן (ארכיון הצליל הלאומי, תזמון 33:21):
בגימנסיה הרצליה היו עושים כל שנה מסע רגלי למושבות הגליל וכל שנה היו מביאים שיר. המורה שהוביל היה צבי נשרי. באחת השנים הביאו את "על הגורן בליל לבנה", וה[חבר'ה מ]גימנסיה הרצליה לימדו אותנו את השיר הזה [בערך בשנת 1930 - 1931 - 1932]. השיר נקלט. במשך השנים, אימץ ירמיהו רוזנצוייג את השיר ואמר שהוא חיבר את המילים ואת המנגינה.
שולמית רוזנפלד (ילידת 1907, ראש פינה) כאן (ארכיון הצליל הלאומי, תזמון 1:44:26):
השיר הזה של ירמיהו שרו שם. שרו את זה עוד בזמנו. שר[נ]ו עוד כשהיינו קטנים. אחר כך הוא אימץ אותו לעצמו.
מספר צבי (גרימי) גלעד:
את השורה הראשונה בשיר לא בדה רונצווייג מלבו, אלא לקח את השורה הראשונה משיר יידי: "האסטו געהערט א מעשה... מיט א ציג א ווייסע", כלומר "שמעתָ מעשייה בעז לבנה", והכניס בה שינויים קלים. ואמנם אצל גרשון גורביץ [ר' גרסת מילים לעיל] וגם אצל אבא שלי חוזרת העז ומרימה ראש. [לעניין זה ראו גם את גרסת המקור של "שיר ערש" מאת זישה ויינפער. זמרשת]
על פי האזנה לשיר ביידיש בביצוע שרגא שפייזר (בדף זה - עם "פרה לבנה" במקום עז לבנה] וכן בספרייה הלאומית ובביצוע אברהם סטופ הניתן להאזנה רק בבניין הספרייה הלאומית, השיר היידי הוא בבירור המקור לחלק הראשון של הלחן אך לא באופן מדויק. המשך הלחן כנראה מאת רוזנצוייג.
ביצועים נוספים לשיר:
- ירמיהו רוזנצוויג עם חבורת רננים (וידיאו, מתוך "שרתי לך ארצי")
- ירמיהו רוזנצוייג מתוך "ליל גליל ביבנאל" (1995)
- צוות ההצגה "הנה מה טוב ומה נעים" (אודיו)
- חבורת רננים (אודיו)
- טקס ראשונים בתל מונד (וידיאו)
- כפיר אפשטיין (וידיאו, מתוך פסטיבל עין-גב 2010)
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.