אֶבְרוֹתֶיךָ הָרֵם, שַׂרְעַפֵּנוּ, טוּסָה נָא לִגְבוּלָהּ שֶׁל אַרְצֵנוּ, אֶל הָרֶיהָ וְאֶל עֲמָקֶיהָ, וּמְסֹר נָא שָׁלוֹם לַמְּכוֹרָה, לַיַּרְדֵּן עַל פְּלָגָיו שָׁם נוֹבֵעַ, לַצְּרִיחִים שֶׁל צִיּוֹן הַמְּנֻצַּחַת, לָךְ, מוֹלֶדֶת, בְּרָכָה מִשְׁתַּלַּחַת מִבָּנַיִךְ, יוֹשְׁבֵי בַּשִּׁבְיָה. כִּנּוֹרוֹת לִדְמָמָה פֹּה תָּלִינוּ, אֵין עוֹד כֹּחַ-הַזֶּמֶר בְּפִינוּ, לֹא נוּכַל עוֹד הַפְצִיחַ שְׂפָתַיִם כָּל עוֹד אָנוּ יוֹשְׁבִים בַּנֵּכָר. מַעְיָנֵנוּ אַךְ בִּירוּשָׁלַיִם וּבַלֵּב אַךְ קִינַת הִי וָנֹהַּ, עַד אֵלַיִךְ, צִיּוֹן, שׁוּב נָבוֹאָה וּמִזְמוֹר אָז כְּקֶדֶם יוּשַׁר.אברותיך הרם, שרעפנו, טוסה נא לגבולה של ארצנו, אל הריה ואל עמקיה, ומסור נא שלום למכורה, לירדן על פלגיו שם נובע, לצריחים של ציון המנוצחת, לך, מולדת, ברכה משתלחת מבנייך, יושבי בשביה. כינורות בדממה פה תלינו, אין עוד כוח-הזמר בפינו, לא נוכל עוד הפציח שפתיים כל עוד אנו יושבים בנכר. מעייננו אך בירושלים ובלב אך קינת הי ונוה, עד אלייך, ציון, שוב נבואה ומזמור אז כקדם יושר.

מילים: טמיסטקולה סולרה
תרגום/נוסח עברי: אפרים דרור (טרוכה)
לחן: ג'וזפה ורדי

אֶבְרוֹתֶיךָ הָרֵם, שַׂרְעַפֵּנוּ,

טוּסָה נָא לִגְבוּלָהּ שֶׁל אַרְצֵנוּ,

אֶל הָרֶיהָ וְאֶל עֲמָקֶיהָ,

וּמְסֹר נָא שָׁלוֹם לַמְּכוֹרָה,

לַיַּרְדֵּן עַל פְּלָגָיו שָׁם נוֹבֵעַ,

לַצְּרִיחִים שֶׁל צִיּוֹן הַמְּנֻצַּחַת,

לָךְ, מוֹלֶדֶת, בְּרָכָה מִשְׁתַּלַּחַת

מִבָּנַיִךְ, יוֹשְׁבֵי בַּשִּׁבְיָה.

כִּנּוֹרוֹת לִדְמָמָה פֹּה תָּלִינוּ,

אֵין עוֹד כֹּחַ-הַזֶּמֶר בְּפִינוּ,

לֹא נוּכַל עוֹד הַפְצִיחַ שְׂפָתַיִם

כָּל עוֹד אָנוּ יוֹשְׁבִים בַּנֵּכָר.

מַעְיָנֵנוּ אַךְ בִּירוּשָׁלַיִם

וּבַלֵּב אַךְ קִינַת הִי וָנֹהַּ,

עַד אֵלַיִךְ, צִיּוֹן, שׁוּב נָבוֹאָה

וּמִזְמוֹר אָז כְּקֶדֶם יוּשַׁר.

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

מקהלת העבדים