אֶבְרוֹתֶיךָ הָרֵם, שַׂרְעַפֵּנוּ,
טוּסָה נָא לִגְבוּלָהּ שֶׁל אַרְצֵנוּ,
אֶל הָרֶיהָ וְאֶל עֲמָקֶיהָ,
וּמְסֹר נָא שָׁלוֹם לַמְּכוֹרָה,
לַיַּרְדֵּן עַל פְּלָגָיו שָׁם נוֹבֵעַ,
לַצְּרִיחִים שֶׁל צִיּוֹן הַמְּנֻצַּחַת,
לָךְ, מוֹלֶדֶת, בְּרָכָה מִשְׁתַּלַּחַת
מִבָּנַיִךְ, יוֹשְׁבֵי בַּשִּׁבְיָה.
כִּנּוֹרוֹת לִדְמָמָה פֹּה תָּלִינוּ,
אֵין עוֹד כֹּחַ-הַזֶּמֶר בְּפִינוּ,
לֹא נוּכַל עוֹד הַפְצִיחַ שְׂפָתַיִם
כָּל עוֹד אָנוּ יוֹשְׁבִים בַּנֵּכָר.
מַעְיָנֵנוּ אַךְ בִּירוּשָׁלַיִם
וּבַלֵּב אַךְ קִינַת הִי וָנֹהַּ,
עַד אֵלַיִךְ, צִיּוֹן, שׁוּב נָבוֹאָה
וּמִזְמוֹר אָז כְּקֶדֶם יוּשַׁר.אברותיך הרם, שרעפנו,
טוסה נא לגבולה של ארצנו,
אל הריה ואל עמקיה,
ומסור נא שלום למכורה,
לירדן על פלגיו שם נובע,
לצריחים של ציון המנוצחת,
לך, מולדת, ברכה משתלחת
מבנייך, יושבי בשביה.
כינורות בדממה פה תלינו,
אין עוד כוח-הזמר בפינו,
לא נוכל עוד הפציח שפתיים
כל עוד אנו יושבים בנכר.
מעייננו אך בירושלים
ובלב אך קינת הי ונוה,
עד אלייך, ציון, שוב נבואה
ומזמור אז כקדם יושר.
מילים: טמיסטקולה סולרה
תרגום/נוסח עברי: אפרים דרור (טרוכה) לחן: ג'וזפה ורדי
|
מקהלת הקיבוץ המאוחד 
עיבוד: ג'וזפה ורדי
ניצוח: בינה כרמי שנת הקלטה: 10.1977 מקור: קונצרט חצי יובל למקהלה, גבעת ברנר הקלטה מקומית שבוצעה במכשיר הקלטה ביתי. בהקלטה זו הליווי בפסנתר (במקום בתזמורת). |
על השיר
ידוע גם בשם "מקהלת העבדים היהודים בשבי" מתוך האופרה "נבוכדנצר" ("נבוקו").
על האופרה "נבוכדנצר" ("נבוקו") – קראו כאן.
לצפייה ביוטיוב הקלידו: Nabucco, או ישירות: Va pensiero sull ali dorate .
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
התווים הוכנו על פי פרטיטורת מקהלה ופסנתר בהוצאת ריקורדי (מס' 42312) בעריכת מאריו פארנטי (עמודים 192-201).
כל 6 הקולות רוכזו בשלושה תפקידים עם מעט פיצולים. הסולם המקורי פה # הורד בחצי טון.
עריכה ותיווי: יואב בלינסקי
תגיות
עדכון אחרון: 13.06.2022 19:07:35
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם