רחשי אביב (לחן מילט)

אֶל הַשָּׂדֶה לִי אֵצֵאָה אֵצֵא לִי אֶל הַיַּעַר, אֶקְלֹט קִרְבִּי הֶמְיַת אָבִיב הֶמְיַת נַפְשִׁי אָעַר. קָרוֹן אֶקְרֹן עִם הַחֶרֶס עִם הַשְּׁדֵמוֹת סָבִיב. עִם הַשְּׁדֵמוֹת גָּדוֹל אֶגְדַּל לְעֵינֵי שֶׁמֶשׁ אָבִיב. אָשִׁיר עִם קְהַל נוֹגְנֵי יַעַר מְשׁוֹרְרֵי הַתְּחִיָּה עִם הֶעָלִים, עִם הַצְּלָלִים אַמְתִּיק סוֹד דּוּמִיָּה. וּמְלֵא מְשׁוּבָה עִם הָרוּחַ אָשׁוּט לְאֵין אַפְסַיִם וּשְׁכוּר-שֶׁמֶשׁ, שְׁכוּר-אָבִיב אֲנִי עִם הַדְּשָׁאִים, עִם הַדְּשָׁאִים.אל השדה לי אצאה אצא לי אל היער, אקלוט קרבי המיית אביב המיית נפשי אער. קרון אקרן עם החרס, עם השדמות סביב. עם השדמות גדול אגדל לעיני שמש אביב אשיר עם קהל נוגני יער משוררי התחייה עם העלים, עם הצללים אמתיק סוד דומייה. ומלא משובה עם הרוח אשוט לאין אפסיים ושכור-שמש, שכור-אביב אני עם הדשאים, עם הדשאים.