דמעת עיני - חמדה לוי

דִּמְעַת עֵינִי בָּקְעָה וְנָטָפָה וַתִּמֹּג כֻּלָּהּ בַּכְּפוֹר. כָּל שֶׁנַּפְשִׁי בְּלַהַט תֹּאבֶה נֶאֱפַד צִנָּה וָקֹר. פֶּצַע וּדְוַי נַפְשִׁי מָלֵאָה גָּז חֲלוֹמִי, כּוֹכָבִי כָּבָה סְתָו וְשַׁלֶּכֶת לִבִּי יוֹדֵעַ הָהּ! עַד מָתַי אֲפַלֵּל לְתִקְוָה? לֵיל סַגְרִיר, יִדְלֹף הַדֶּלֶף יִתְעַטֵּף עָלַי לִבִּי לֹא שֶׁמֶשׁ אוֹר, רַק צִלְלֵי עֶרֶב אָנָה פָּנָה מְשׂוֹשׂ אֲבִיבִי? לֵיל נְגוֹהוֹת קֶסֶם הַסַּהַר פֶּתַע חָלְפוּ וַיִּכְלוּ בִּדְמִי זִיו הַחַמָּה, נֹגַהּ הַשַּׁחַר הַלְעוֹלָם הֲלַכְתֶּם מֵעִמִּי?דמעת עיני בקעה ונטפה ותימוג כולה בכפור. כל שנפשי בלהט תאבה נאפד צינה וקור. פצע ודוויי נפשי מלאה גז חלומי, כוכבי כבה סתיו ושלכת לבי יודע הה! עד מתי אפלל לתקווה? ליל סגריר ידלוף הדלף יתעטף עליי לבי לא שמש אור, רק צללי ערב אנא פנה משוש אביבי? ליל נגוהות קסם הסהר פתע חלפו ויחלו בדמי זיו וחמה, נגה השחר הלעולם הלכתם מעמי?

מילים: וילהלם מילר
תרגום/נוסח עברי: יהודה שרת
לחן: פרנץ שוברט

דִּמְעַת עֵינִי בָּקְעָה וְנָטָפָה

וַתִּמֹּג כֻּלָּהּ בַּכְּפוֹר.

כָּל שֶׁנַּפְשִׁי בְּלַהַט תֹּאבֶה

נֶאֱפַד צִנָּה וָקֹר.

פֶּצַע וּדְוַי נַפְשִׁי מָלֵאָה

גָּז חֲלוֹמִי, כּוֹכָבִי כָּבָה

סְתָו וְשַׁלֶּכֶת לִבִּי יוֹדֵעַ

הָהּ! עַד מָתַי אֲפַלֵּל לְתִקְוָה?

לֵיל סַגְרִיר, יִדְלֹף הַדֶּלֶף

יִתְעַטֵּף עָלַי לִבִּי

לֹא שֶׁמֶשׁ אוֹר, רַק צִלְלֵי עֶרֶב