הציפור והילד (לחן לא ידוע 2)

בֵּן טִפֵּס עַל עֵץ עָבוֹת אֶפְרוֹחִים חִפֵּשׂ לִרְאוֹת, צִפּוֹר יָפָה, צִפּוֹר קְטַנָּה, פָּנְתָה אֵלָיו וְהִתְחַנְּנָה: אָנָּא יֶלֶד, יֶלֶד חֵן, אָנָּא אַל תִּגַּע בַּקֵּן אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בּוֹ אֶפְרוֹחַי יָנוּחוּ בּוֹ. פֶּן יִפְחָדוּ יִבְכּוּ שָׁם אִם תִּתֵּן עֵינֶיךָ בָּם. מַה נִּכְסַף לֵבַב הַנַּעַר אֶל הַקֵּן מָצָא בַּיַּעַר, אַךְ לִבּוֹ הַטּוֹב הָרַךְ, הִרְחִיקָהוּ מִן הַסְּבָךְ. וַתִּפְרֹשׂ הָאֵם כְּנָפֶיהָ, וַתְּסוֹכֵךְ עַל אֶפְרוֹחֶיהָ, אָז תִּרְקֹד סָבִיב לַקֵּן, וַתָּשִׁיר לוֹ שִׁיר חֵן חֵן.בן טיפס על עץ עבות אפרוחים חיפש לראות, צפור יפה, צפור קטנה, פנתה אליו והתחננה: אנא ילד, ילד חן, אנא אל תיגע בקן אל תתן עיניך בו אפרוחי ינוחו בו. פן יפחדו יבכו שם אם תתן עיניך בם. מה נכסף לבב הנער אל הקן מצא ביער, אך לבו הטוב הרך, הרחיקהו מן הסבך. ותפרוש האם כנפיה, ותסוכך על אפרוחיה, אז תרקוד סביב לקן, ותשיר לו שיר חן חן.