הציפור והילד

הטקסט נכלל ב"אוסף שירים לילדים" בעריכת דוד ילין וחיים אריה זוטא בתרס"ה (1905) (עמ' 15) וזו אינה הדפסתו הראשונה. המקור לרוב שירי האוסף ואולי גם לשיר זה בעיתון "עולם קטן".

מקור הלחן לא ברור, אך יש לשער שהוא הגיע לעברית באמצעות השיר היידי "וווּ איז דאָס געסעלע" שנכתב להצגה "Mashe oder Margarita" (האזינו לביצוע האחיות ברי [Barry sisters]). בחלק מהמקורות הלחן היידי מיוחס לשלום סקונדה.

הלחן משמש גם את השיר הפולני Szła dzieweczk וכן את השיר הרוסי Крутится, вертится шар голубой ("סחור מסתחרר כדור כחול") הפותח במילים Где эта улица ("איפה הרחוב הזה").

אורי יעקובוביץ' מספר על מקורו המעורפל של הלחן, בעזרת הוויקיפדיה הרוסית ועל סמך ידע אישי:

יש עדויות על קיום השיר ברוסית מאמצע המאה ה- 19 (בשולי הדברים אף הוזכר שמו של פ' סאדובסקי כמחבר המלים; השיר הושמע לראשונה בסרט "נעורי מקסים" בשנת 1934 ע"י השחקן בוריס צ'ירקוב). השיר מוזכר גם אצל אלכסנדר גרין בסיפור שלו משנת 1906 Слон и Моська.

שירים בני לחנים דומים קיימים גם אצל עמים שכנים. ראשית כול - השיר העממי היידי "וווּ איז דאָס געסעלע" ("היכן הרחוב הקטן הזה") לאותה המנגינה. שנית, הפזמון של שיר העם הפולני Szła dzieweczka (= הבחורה הלכה) אשר הופיע בתחילת המאה ה-20. השירים הרוסי והיידי ידועים מאז המאה ה- 19, אולם השאלה, מי מהם קדם, פתוחה.

מרחיב אלי סט:

בשיר הרוסי מהסרט "נעורי מקסים" כדאי לשים לב לשתי השורות הראשונות של בבית השני:

Где эта улица, где этот дом,
Где эта барышня, что я влюблён
איפה הרחוב הזה, איפה הבית הזה
איפה הנערה שאותה אהבתי

שורות אלו מופיעות בשירים אחדים של העמים השכנים: פולין (לשיר הפולני מנגינה אחרת), אוקראינה וכן ביידיש. השורות האלה ידועות מאמצע המאה ה-19.

השיר הרוסי שולב גם בסדרת הפשע הטלוויזיונית מ-2011 Жизнь и приключения Мишки Япончика / Однажды в Одессе ("חייו והרפתקאותיו של מישקה היפני / פעם באודסה") שם בוצע השיר ע"י ראדה ארדנקו. הסדרה מבוססת על "סיפורי אודסה" של הסופר היהודי איסאק באבל (שנרצח ע"י שליחי סטאלין) ומספרת על ראש כנופייה של פושעים יהודיים בתחילת המאה ה-20 ברובע "מולדבנקה" באודסה. כל העיר פוחדת מהם אבל האנשים הפשוטים והאומללים אוהבים אותם כי הם לוקחים מהעשירים ומהחזקים ונותנים לעניים ולחלשים (מעין רובין הוד). בסדרה שולבו שירים יהודיים נוספים: "טומבללייקה", "צ'יריבים צ'יריבום" ועוד.

אנדקוטה מעניינת לגבי השיר הרוסי: החוקר נאום (נחום) שייפר, בספרו (רוסית) "לבנים, אנתולוגיה של 100 שנות פולקלור עירוני (1850-1950)" מעלה את הסברה שבתחילה נקרא השיר הרוסי шарф голубой ("הצעיף הכחול"). אם כך ייתכן שזה האזכור הראשון של מטפחת כחולה בהקשר של פרידה מנערה אהובה. (ר' "תכול המטפחת")

אשר לשיר היידי – לדעתי הטעות בייחוס לחן השיר היידי לשלום סקונדה נובעת מכך שהשיר שולב במחזמר "מאשה או מארגאריטה" שהועלה ב-1926 בתיאטרון "הופקינס" בברוקלין. את המוסיקה למחזמר כתב שלום סקונדה.

ראו את השיר גם בלחן נוסף, אולי ממקור משותף.

בעלי חיים - כללי   שירי זמרדעים