הורה אש תוקד

שִׁיר נָשִׁירָה בַּהִלּוּלָה מְחָא כַּפַּיִם הַךְ בַּתֹּף סֹב נָסֹבָּה חוּל נָחוּלָה הוֹרָה עַד אֵין סוֹף הִתְלַכְּדוּ חֶבְרַיָּא יַחַד שֶׁכֶם יָד אֶל יָד פֹּה כָּל סוּלְיָה קוֹדַחַת הוֹרָה אֵשׁ תּוּקַד הַי הַשַּׁרְשֶׁרֶת מִשְׁתַּרְשֶׁרֶת הוֹרָה אֵשׁ תּוּקַד הַשַּׁלְשֶׁלֶת מִשְׁתַּלְשֶׁלֶת הוֹרָה אֵשׁ תּוּקַד חוּל וָסֹב בְּקֶצֶב עַד יָפוּג כָּל עֶצֶב הָלְאָה פֶּגַע וְכָל יֶגַע דַּאֲגַת מָחָר הַנִּצָּחוֹן כִּי יָבוֹא הַנִּצָּחוֹן X2שיר נשירה בהילולה מחא כפיים הך בתוף סוב נסובה חול נחולה הורה עד אין סוף התלכדו חבריא יחד שכם יד אל יד פה כל סוליה קודחת הורה אש תוקד הי השרשרת משתרשרת הורה אש תוקד השלשלת משתלשלת הורה אש תוקד חול וסוב בקצב עד יפוג כל עצב הלאה פגע וכל יגע דאגת מחר הניצחון כי יבוא הניצחון X2

נוסח עברי לשיר היידי "אלע ברידער". האזינו לשיר היידי בביצוע להקת הKlezmatics. 

המקור היידי הוא עיבוד של שירו של מוריס וינצ'בסקי, אחדות, שפורסם לראשונה בעתון האנארכיסטי ארבעטער פריינד, לונדון, 29 אוגוסט, 1890. בשנות ה-20 של המאה ה-20 השיר פורסם על ידי א. ליטווין כשיר עממי תחת הכותר "די קאלעקאטקע". השיר היה פופולרי בקרב חברי הבונד, שנהגו להוסיף בתים--מקור המידע: חנה מלוטק, מיר טראגן א געזאנג, ניו יורק 1972, עמ' 160. הניסוח העברי של ידיעה זו מועתק מאתר הספרייה הלאומית.

רמי בן יוסף למד את השיר בכיתה ו' (1945) מזאב צורנמל.

תרגומים עבריים מאוחרים יותר לשיר:

• הן אחים תמיד היינו, תרגומו של אמתי נאמן, הוקלט בביצוע חבורת שירו שיר בעיבוד וניצוח אריה לבנון (1966)
• כולנו אחים (אתחלתא: הננו אחים כולנו), תרגומו של מארק נתן, נדפס ב"שירי עם יהודיים" בעריכת סקולץ (1971). זה כנראה גם הנוסח שנדפס באנתולוגיה לשירי עם ביידיש, כרך שני, עמ' 162.
• הבה נשירה כולנו שירים, תרגום מילולי, נדפס בסוף "טווס הזהב: אסופת שירי עם ביידיש" (1970)

לחנו של אפי נצר לשיר "למה למה" מושפע בתחילתו מלחן השיר הזה.