בשדמות בית לחם

בְּשַׁדְמוֹת בֵּית-לֶחֶם, בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה, בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה. עֲלֵי-קֶבֶר קְדוּמִים תֶּאֱבַל מַצֶּבֶת, תֶּאֱבַל מַצָּבֶת. וּבְבוֹא חֲצוֹת לַיְלָה, מֵאֶרֶץ עֵיפָתָה, תַּעֲלֶה יְפַת מַרְאֶה בֵּית קִבְרָהּ עוֹזֶבֶת. אֶל יַרְדֵּן מִזְרָחָה דּוּמָם צוֹעֶדֶת, דּוּמָם צוֹעָדֶת. אֶל גַּלֵּי מֵי-קֹדֶשׁ דּוּמָם צוֹפִיָּה, דּוּמָם צוֹפִיָּה. דִּמְעָה יוֹרֶדֶת אֶל גַּלֵּי מֵי-קֹדֶשׁ מְפַכִּים דּוּמִיָּה. דִּמְעָה אַחַר דִּמְעָה חֶרֶשׁ נוֹזֶלֶת, אֵין בְּכִי וַאֲנָחוֹת, אַךְ דְּמָעוֹת נִגָּרוּ, דִּמְעָה אַחַר דִּמְעָה לַיַּרְדֵּן נוֹפֶלֶת, וְהַמַּיִם יִנְהָרוּ. בשדמות בית-לחם, בדרך אפרתה, בדרך אפרתה. עלי-קבר קדומים תאבל מצבת, תאבל מצבת. ובבוא חצות לילה, מארץ עיפתה, תעלה יפת מראה בית קברה עוזבת. אל ירדן מזרחה דומם צועדת, דומם צועדת. אל גלי מי-קודש דומם צופייה, דומם צופייה. דמעה יורדת אל גלי מי-קודש מפכים דומייה. דמעה אחר דמעה חרש נוזלת, אין בכי ואנחות, אך דמעות ניגרו, דמעה אחר דמעה לירדן נופלת, והמים ינהרו.

הערה: בסיסטמה האחרונה בתיבה השנייה בקול הנמוך צ"ל רה דיאז ולא רה בקאר ככתוב.

מקור: "חנינא קרצ'בסקי: צלילי חנינא", הגמנסיה העברית "הרצליה", תל-אביב, 1927, עמוד פט

המעבד אהרן שפי: "משהו מופנם כראוי לשיר מופלא של קרצ'בסקי הגדול. העיבוד - לשתי חצוצרות, וחמישיית כלי-קשת (עם פתיחה של צ'לו)."

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.