אנשים נכבדים

אֲנָשִׁים נִכְבָּדִים כָּךְ לִמְּדוּ לִפְנוֹת הֵן אֵינְכֶם נִרְדָּפִים[? אולי נִרְגָּזִים] אִם אֶגְזֹל דַּקּוֹת בְּחַיַּי יֵשׁ וְעִתִּים קַר בַּחוּץ גַּם בִּפְנִים אַךְ אַרְגִּישׁ, כַּמָּה כֹּה מוּזָר אֲבָל מַה, לֹא אֵדַע לוֹמַראנשים נכבדים כך לימדו לפנות הן אינכם נרדפים[?] אם אגזול דקות בחיי יש ועתים קר בחוץ גם בפנים אך ארגיש, כמה זה מוזר אבל מה, לא אדע לומר