מילים: מתתיהו שלם
לחן: מתתיהו שלם כתיבה: 192X הלחנה: 192X
|
ביביאנה גולדנטל 
עיבוד: ורדינה שלונסקי
פסנתר: יונתן זק שם השיר בתווים של ורדינה שלונסקי: פסטורלה. מתוך: אוסף העתקי מוסיקה אמנותית (קונצרטית) ישראלית מסרטיית קול ישראל בספרייה הלאומית |
יחזקאל סחרוב-סהר 
שנת הקלטה: 1934-1935
מקור: תקליטון H. W. 13 בחברת His Master's Voice
אנו מתנצלים על איכות ההקלטה.
ברכה צפירה 
שנת הקלטה: 29.3.1968
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:26:46).
מרים לויטין  ביצוע:
חנה רוזן 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
חבורת שהם 
מקור: תקליטור "שירי מתתיהו שלם"
דברי יעקב מזור, מתוך חוברת התקליטור יפים הלילות בכנען:
מ"שירי הרועים" של מתתיהו שלם, שעלה לארץ בהיותו בן שמונה-עשרה והיה רועה צאן בבית אלפא (ואחר-כך, בשנות ה-40, גם ברמת יוחנן). ללחן מרכיבי מוסיקליים המעידים על ההשפעה של הזמר הערבי על המלחין. נדפס בשנת 1933, אך לפי עדויות בעל פה שרוהו בעמק כבר בשנות העשרים.
את נסיבות כתיבת מספר אליהו גמליאל, כפי ששמע מפי גברוש (מהשיר "יוחנן וגבריאל"):
הכֶּלֶךְ המצוי, הגדל על הגלבוע, הוא צמח רעיל, אך כשהוא ירוק הוא מאוד מושך את הכבשים. כשמתתיהו היה רועה צעיר ולא-מנוסה, אחת מכבשותיו אכלה מהכלך ומתה במקום. זה היה מזעזע עבור מתתיהו שסבל מלעג הרועים הבדואיים מסביבו, ובשובו מן המרעה הוא כתב את השיר.
מרים לויטין העידה כי למדה את השיר מפי שלם בכנס של רועי צאן.
השיר נדפס בשנת 1933 בעיבוד אמנותי לקול ופסנתר מאת ורדינה שלונסקי, בחלק השני של הסידרה Images Palestiniennes (תמונות ארץ-ישראליות) בהוצאת התווים הצרפתית Salabert. על הכריכה רשום כי המילים בעברית לכל השירים מאת אברהם שלונסקי, אך על השיר עצמו (מס' 5 בסדרה כולה) רשום כי המילים בעברית מאת "X" (כלומר מאת מחבר שלא היה ידוע לוורדינה שלונסקי). המוסיקה מתוארכת בחוברת לשנת 1931, ולא רשום כי זהו עיבוד למנגינה קיימת - וזאת בניגוד להערה המפורשת על השיר הבא (והאחרון) בסידרה, "אוהל שח", שלגביו רשום במפורש כי זהו שיר עממי (Chanson Populaire).
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תיווי: הלל אילת