בגווע שירת יום

בִּגְוֺעַ שִׁירַת יוֹם בְּלַהַט אַרְגָּמָן כָּל אֶבֶן נוֹהֲרָה וְרוֹעֲפָה תִּפְאֶרֶת כָּל שְׂפוּנֵי הוֹד אֲשֶׂר בְּחֵיקוֹ יוֹם טָמַן שׁוּב יִגָּלוּ עַתָּה בִּמְדוּרַת אֵל בּוֹעֶרֶת בִּגְוֺעַ שִׁירַת יוֹם אֲנִי בְּעֵינֵי אָמָּן (או שמא: אֻמָּן?) תָּר יְקָרוֹת גְּנוּזוֹת בְּכָל מְבוֹאוֹת קֶרֶת חָרְבוֹת קְדוּמִים כָּמְשׁוּ תָּפֹזְנָה בְּדָמָן וּכְפֶרַח מְעֻלָּף סוֹד תִּקְסֹם לִי כָּל כּוֹתֶרֶת אַךְ בַּאֲלוּמוֹת טַל הָאוֹר כִּי יְעִירֵנִי וּכְאִילָן רָם הַיּוֹם בְּפֹארוֹת גִּיל יַעֲטֵנִי לִקְרַאת בּוֹאוֹ בְּשִׁיר אָרִים אֶת הַגָּבִיעַ עֲלֵה הַיּוֹם אָדֹם מֵעֵבֶר לְהָרִים וְאַל תשאחר (?) בְּעוֹד דָּמִי לְךָ יָרִיעַ (אולי תִּתְאַחֵר? תִּשָּׁאֵר?) וְשַׁטֵּה וַעֲבֹר, הַלֵּב, מֵעֵמֶק הָרְפָאִים (?)בגווע שירת יום בלהט ארגמן כל אבן נוהרה ורועפה תפארת כל שפוני הוד אשר בחיקו יום טמן שוב ייגלו עתה במדורת אל בוערת בגווע שירת יום אני בעיני אמן תר יקרות גנוזות בכל מבואות קרת חרבות קדומים כמשו תפוזנה בדמן וכפרח מעולף סוד תקסום לי כל כותרת אך באלומות טל האור כי יעירני וכאילן רם היום בפארות גיל יעטני לקראת בואו בשיר ארים את הגביע עלה היום אדום מעבר להרים ואל תשאחר בעוד דמי לך יריע ושטה ועבור, הלב, מעמק הרפאים