מילים: עמנואל הרוסי
לחן: עממי
|
שמעון פלמן 
שנת הקלטה: 28.3.1990
מקור: הספרייה הלאומית פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. הקליטו: רויטל, טל, יפתח ורותי - קבוצה מס' 6 של סטודנטים בסדנה לאתנומוסיקולוגיה של אוניברסיטת בר אילן. הוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בראש פינה |
טל דקל, ישי ריבו 
מקור: ערב השקה לספר "מחתרות במאסר"
מתוך "ציון הלא תשאלי", תקליטור DVD שניתן להשיג במוזיאון הלח"י.
בת-עמי זמירי  ביצוע:
אריה אורי 
מקור: הספרייה הלאומית
"בן לעמא עניא" = בן לעם העני, בארמית. הנוסחים האחרים הם שיבושים.
החוקר והמוסיקולוג יעקב מזור (בדברים שמסר לזֶמֶרֶשֶׁת באפריל 2016):
צפורה בן שחר שלחה אליי את השיר מודפס על "דפון" קטן מקרטון בן שני דפים (4 עמודים), גודלו כ-7 על 12 ס"מ [ראו להלן צילום שהגיע אלינו ממקור אחר – זֶמֶרֶשֶׁת]. בעמוד הראשון, מתחת לכתובת "מקדש לשמחה חינקיס", נרשם בעפרון וחוזק בעט שחור "אסיר ממעורעות [!] אב תרפ"ט". [ההערה הזו אינה מופיעה בצילום שבידינו – זֶמֶרֶשֶׁת]
צפורה עלתה ארצה יחד עם אחיה, מיכאל קופל, בשנת 1925. מיכאל, שהיה חבר הנוער העובד ולאחר מכן שירת בש"י ובהגנה, מסר לה את הדפון בהיותה נערה כבת 13, וציווה עליה לשמור עליו, שכן לפי דבריו הבריטים אסרו על זמרת השיר. ייתכן וזו הסיבה לכך שהשיר היה מוכר רק לחוג מצומצם בגליל.
במכתבה אליי כללה צפורה פרטים על שמחה חינקיס. בהסתמך על פרטים אלה ובצירוף פרטים שמצאתי במאמר ביקורת של ההיסטוריון בני מוריס על ספרו של הלל כהן תרפ"ט: שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי, אני מביא בקצרה את סיפורו של חינקיס:
שמחה חינקיס נולד ב-1907 ברובנה. שם שיחק בקבוצת הכדורגל "מאיאך". אחרי שהצטרף לתנועת "השומר הצעיר", חבַר לקבוצת "חשמונאים" של מכבי רובנה. אחרי עלייתו בשנת 1925 המשיך לשחק כדורגל בקבוצות "הכוח" ואחר ב"הפועל".
בשנת 1927 נענה לקריאת המוסדות בארץ והתגייס למשטרה הבריטית. לפי אליהו הכהן, כאשר הגן על תחנת המשטרה במאורעות תרפ"ט, מנע התקפה נוספת בהתקפת נגד שיזם. ב-25 באוגוסט 1929, לאחר רצח ארבעה חברי ה"הגנה" בידי פורעים ערבים באבו כביר ויום לאחר הטבח בחברון, חינקיס, בראש חוליה של אנשי הגנה, פרץ לבית ערבי ליד יפו וירה למוות בחמישה מיושביו, שלושה גברים ושתי נשים.
מפקד המשטרה ביפו, הקצין ריגס, הוא שאסר אותו ומסרו לדין באשמת רצח. במשפטו טען חינקיס שרדף אחרי הרוצחים אחרי שאחד מאנשי ה"הגנה" מת בזרועותיו. חינקיס נידון לתלייה, אך עונשו הומר למאסר של 10 שנים עם עבודת פרך, וב-1936 שוחרר.
גם על פי שתי עדויות המוקלטות בארכיון הצליל הלאומי (אריה אורי ושמעון פלמן), השיר קשור לפרשה שבה היה מעורב שוטר יהודי בשם חינקיס, אשר התנקש בחיי ערבים, נידון למוות וזוכה.
קראו עוד על חינקיס:
- בספרו של הלל כהן "תרפ"ט" פרק א (זמין לקריאה מקוונת בתשלום בלבד באתר באתר "עברית")
- בספרו של זאב גולן, "מחתרות במאסר" (פרטים לגבי רכישתו ניתן למצוא באתר מוזיאון המחתרות)
- בויקיפדיה
- בכתבתו של משה נחמני "גורלו של השוטר היהודי שהואשם בהרג ערבים במאורעות תרפ"ט", מקור ראשון 4.7.2021.
המוסיקולוג יעקב מזור מספר על מקור הלחן (אפריל 2016):
גרסה של הלחן התפרסמה כניגון חסידי ע"י אידלזון עוד בטרם הותאם לו שירו של עמנואל הרוסי (ב"ספר השירים", קבץ חדש 1922, עמ' 94, מס' 16, וכן בשינויים קלים, בספרו על המוסיקה היהודית 1927, עמ' 426, מס' 18, הוא כלול כאחד מניגוני הדבקות, שם, עמ' 420). גרסה נוספת פרסם שמואל זלמנוב בספר הניגונים (כרך א', מס' 126). לפי חסידי חב"ד, הלחן היה שגור בפי ר' לוי יצחק שניאורסון, אבי הרבי האחרון מלובביץ. גרסה חלקית של הלחן נמנית עם שירי העלייה השנייה (ראו "משירי העלייה השנייה", שפירא 1948, עמ' 49, מס' 111).
מהשוואת הלחן של השיר, כפי שפורסם בדפון, לפרסומי הניגון החסידי מתברר ללא ספק כי הגרסה שהכיר עמנואל הרוסי הייתה דומה יותר בשני קטעיה הראשונים לאחת מאלה שרשם אידלזון, למעט הצלילים המושרים עם המילים "בגולה הרחוקה" בקטע הראשון ועם ההברות "אל אמי צ(עקתי)" ומילות ההמשך "אך אמי" עד סוף הבית, ששונו כתוצאה מההתאמה, או שהיו שונים בגרסה שהכיר הרוסי. לעומת זאת הלחן של הפזמון קרוב ביותר לגרסה של זלמנוב. ושוב: ייתכן שעמנואל הרוסי הכיר גרסה שהייתה שונה בכמה פרטים משלושת הגרסאות החסידיות שהתפרסמו בכתובים.
האזינו לביצוע מודרני של הניגון באתר חב"ד אינפו (תודה למשה לינק). יעקב מזור מוסיף כי הן אצל זלמנוב והן בהקלטה הזו יש קטע נוסף שאינו בשיר של הרוסי ואחריו שרים שוב את הקטע השלישי. לאמור במקום המבנה א-ב-ג (כמו בשיר של הרוסי) מקובל גם הנוסח א-ב-ג-ד-ג (כמו בביצוע ואצל זלמנוב).
האזינו לביצוע חיים משה בנוסח המשובש "בן לאומה" הכולל גם חלק נוסף הנראה ממקור שונה הן במלים הן בלחן, ובעקבותיו באותו נוסח ישי לוי (שיר ראשון במחרוזת, בלי החלק הנוסף). ל"בן לאומה" גם ביצוע של להקת השובלים.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מילות השיר ותווי השיר כפי שנדפסו – כנראה לראשונה – בשנת 1930, בהוצאת "מוסיקה ארצישראלית", תל-אביב. (תודה לזאב גולן)