ריקוד הטלאים

בִּמְצִלְתַּיִם וּבְתֻפִּים מוּ-מוּ-מוּ בְּקוֹל נַרְעִים וּלְעֵינֵינוּ בֶּהָרִים עֲדָרִים עַל עֲדָרִים – הֵי, הֵי, הֵי... לֹא שׁוּעָל בַּגַּיְא צוֹרֵחַ, צֵל גּוֹלֵשׁ מִן הֶהָרִים שְׁתוּ מִשֹּׁקֶת הַיָּרֵחַ עֲדָרִים עַל עֲדָרִים – הֵי, הֵי, הֵי... לוּ אֵדַע הַגַּן פּוֹרֵחַ, לָךְ אָבִיא שׁוֹשָׁן אָדֹם וּבְלֵיל זֶה, כֻּלּוֹ יָרֵחַ נִתְעַלֵּס וְנַחֲלֹם – הֵי, הֵי, הֵי... נַעֲלֶה וְנַעְפִּילָה הָרִקּוּד הָעֹל פּוֹרֵק הֶעְפַּלְנוּ הַגָּלִילָה נַעֲלֶה לְשֵׁיךְ אַבְּרֵיק! – הֵי, הֵי, הֵי... לֹא שׁוּעָל בַּגַּיְא צוֹרֵחַ, צֵל גּוֹלֵשׁ מִן הֶהָרִים וּבְלֵיל זֶה הַיָּרֵחַ נִתְעַלֵּס בַּאֲהָבִים – הֵי, הֵי, הֵי... עַל שְׁפָיִים הַיּוֹם יָפוּחַ יִתְרוֹנֵן לִבְּךָ בַּתֹּף וּמִתַּחַת לָאַשּׁוּחַ גְּדִי אֶת יַד הַיּוֹם יַחְלֹב יֶרֶק דֶּשֶׁא, זִיו וָפֶלֶא הַמִּרְעֶה נוֹשֵׁם וָחַי וּמֵרֹאשׁ כָּל הַר וָסֶלַע נִתְנַפֵּל בְּחֵיק הַגַּיְא כָּל טָלֶה יִרְקֹד שָׂמֵחַ מוּ-מוּ-מוּ בְּקוֹל יַרְעִים שְׁתוּ מִשֹּׁקֶת הַיָּרֵחַ עֲדָרִים עַל עֲדָרִים הֵי, הֵי, הֵי...במצלתיים ובתופים מו-מו-מו בקול נרעים ולעינינו בהרים עדרים על עדרים – הי, הי, הי... לא שועל בגיא צורח, צל גולש מין ההרים שתו משוקת הירח עדרים על עדרים – הי, הי, הי... לו אדע הגן פורח, לך אביא שושן אדום ובליל זה, כולו ירח נתעלס ונחלום – הי, הי, הי... נעלה ונעפילה הריקוד העול פורק העפלנו הגלילה נעלה לשך אבריק! – הי, הי, הי... לא שועל בגיא צורח, צל גולש מין ההרים ובליל זה הירח נתעלס באהבים – הי, הי, הי... על שפיים היום יפוח יתרונן ליבך בתוף ומתחת לאשוח גדי את יד היום יחלוב ירק דשא זיו ופלא המרעה נושם וחי ומראש כל הר וסלע נתנפל בחיק הגיא כל טלה ירקוד שמח מו-מו-מו בקול ירעים שתו משוקת הירח עדרים על עדרים הי, הי, הי...

מקור: "מחולות הארץ", ניידט, 1947, עמוד 5