מילים: רחל בלובשטיין
לחן: יהודה שרת הלחנה: 1932~
|
מקהלת בית הספר לדוגמא על שם הנריטה סאלד תל אביב 
ניצוח: אפרים מרכוס
שנת הקלטה: 5.3.1957 מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית |
מקהלת האיחוד 
שנת הקלטה: 18.10.1955
וריאציות על השיר. ללא ליווי כלי.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתותיקי "המחנות-העולים" 
הקלטה: יעקב מזור
שנת הקלטה: 12.8.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
קהל משתתפי "ניגוני עין חרוד" 
במכתב ששלח יהודה שרת לאחותו גאולה, הוא מספר כיצד לימד את השיר בעיר שבלי (כיום שאולאי) בסניף החלוץ במסגרת שליחותו בשנות ה-30. על-פי תארוך משוער של ארכיון יהודה שרת ביד-טבנקין, המכתב נשלח בשנת 1932. אם התארוך הזה מהימן, הרי שזו שנת הגג לחיבור הלחן. לפי ההתלהבות של שרת הנשקפת מדבריו וכיוון שכלל את תווי השיר כנספח למכתב (ר' להלן תצלום של תווי השיר בכתב-ידו עם הסבר), סביר להניח שהלחן חובר זמן קצר לפני שליחת המכתב. להלן קטע מהמכתב:
חילקתי להם את השיר "רחל" לרחל גליון גליון לאיש. התחלתי קורא ומסביר ואחר למדנוהו בעל פה בקריאה מיוחדת לפי ריתמוס של המנגינה (? - על זה עוד ידובר). כה צר לי כי איני יכול להשמיע לך מעל הכתב איך אני קורא אותו אך בכ"ז אנסה [מובאים תווי השורה הראשונה לפי הריתמוס וללא אינטונציה] וכן יתר הבתים. לאחר שרנוהו. הקריאה לפי ריתמוס זה היא כפתח לשירה. וזה מקל בפרדה. לאחר "גזרתי" עליהם לרקוד הורה כשאני שר ומנגן את הניגון הזה.
הלחן נכלל בסדר יגור בביצוע כלי (קסילופון וכלים נוספים שלא הוגדרו) בליווי כלי נקישה רבים כליווי לדקלום מתוך שירת הים "בתופים ובמחולות סוס ורוכבו רמה בים. אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל, צללו כעופרת במים אדירים". צפו בביצוע מתוך סדר יגור 2007 (תזמון 56:43). באותו אירוע זומר השיר "רחל" מחוץ למניין הסדר (תזמון 48:35).
עוד על השיר:
- הלחן שימש נושא לווריאציות בפרק השני של הסונטה לפסנתר מאת יוסף טל, בפרק החמישי של הסונטה השביעית מאת ויקטור אולמן וכן ביצירתו של אמנון וולמן "אין פנייה באדום". ניתן לעיין ולהאזין לכל היצירות כאן. כמו כן, ראו מידע נוסף הנוגע ביצירות האלה שריכזה ד"ר ציפי פליישר.
- הלחן שימש גם בסיס לפרק השני בסימפוניה מס' 2 מאת קראל שלמון, "לילות בכנען". האזינו לביצוע תזמורת קול ישראל בביצוע גרי ברתיני. הפרק בתזמון 5:40.
- לשיר גם לחן מאוחר מאת לוי שער (האזינו לביצוע יפה ירקוני - הכותרת "רחל של הכינרת" מופיעה שם בשוגג ושייכת לשיר אחר).
- ביצוע נוסף: מלי ברונשטיין (1974).
- זלמן שז"ר תרגם את השיר ליידיש (אתחלתא: עס פליסט אין מיין בלוט)
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
העיבוד להלן: יעקב כנעני
שרת כותב על השיר:
מספר אהרן שפי:
בשנת 1952 הוזמנתי ע"י יהודה שרת להצטרף כנגן חצוצרה לצוות הנגנים שליווה את סדר הפסח ביגור. היינו אז חבורת נוגנים מתזמורת צה"ל, שכללה גם את המנצח שלום רונלי-ריקליס שניגן בקרן-יער.
החזרות בניצוחו של יהודה התקיימו בחדר האוכל הגדול, והשתתפו בהן מקהלה בוגרת וכן ילדים ומבוגרים כקריינים שגם שרו קטעי סולו. יהודה היה גם היוצר של רוב החומר המוסיקלי והתאים לו טקסטים מן המקורות. החזרות (המתישות) שנערכו בקפדנות רבה נתנו גם תוצאות מדהימות. יהודה שלט בעמקות וביד רמה בכל תג ותו. כל הסדרים היפים בקיבוצים שבהם נכחתי לא התעלו לרמה שהושגה בסדר ביגור. מוסיקאים נודעים כיוסף טל ואלכסנדר בוסקוביץ', עמדו נפעמים אל נוכח התוצאה.
עם יהודה ניגנתי בסדרים של יגור ונווה-ים ובנוסח קונצרטי בפסטיבל עין-גב. אני נותרתי עם ה"גֶּנים" של האירועים הללו והקשר עם יהודה, וערכתי סדרי פסח בביצוע של ילדים בבתי הספר שלימדתי בהם בארץ ובארצות הברית ובקונסרבטוריון גבעתיים בניצוחו של מוטי שחר, ובשיתוף עם הילה שרת. בחלק מן האירועים נתכבדנו בנוכחותו של יהודה.
העיבוד מכיל מבחר נכבד של קטעים שעיבדתי על פי עיבודיו של יהודה להרכב של להקת נושפים עם עוגב וכלי-נקישה.
העיבוד כולל את הקטעים הבאים:
- ליל שימורים
- וכאשר יענו אותו
- עבדים היינו
- היום אתם
- זכור את היום הזה
- לקושש קש לתבן
- מה זאת כי עשית
- שירת הים (הליווי הוא מנגינת "הן דמה בדמי זורם")
- והיא שעמדה
- אליהו הנביא
- חד גדיא (גדי אחד קנה אבא בשני זוזים)
- אחד מי יודע
- עתידות