|
מילים: עממי
לחן: לא ידוע
|
ביצוע:
יעקב המאירי
שנת הקלטה: 19.7.2018
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת הוקלט במסגרת: מפגש זמרדעים י"א את המפגש ליוו: גיטרה: נגה אשד אקורדיון: שי בורשטין |
פרטים נוספים
ביצוע ישראלי נוסף: האחים והאחיות (סרטון) - בנוסח שמתועד ב"זלמן יש לו מכנסיים".
לא ברור אם המקור הוא שיר אמתי בשפה כלשהי ואם כן מהיכן. האתחלתא "סוסלונגה" כפי שמבצע יעקב המאירי מתועדת גם אצל צבי שביט בשירון הפנימי משירי תנועות הנוער "עוד נמשכת השלשלת" וכן בביצוע "האחים והאחיות". נראה שזה הנוסח שהועבר בישראל אך אפשר שהוא שיבוש ודווקא הצורה "סוסולנגה" היא המקורית.
אשר לזיהוי המקור עלו שתי אפשרויות:
1. אפריקה.
א. האזינו לביצוע זלמן לוי, בחור חרדי מיוהנסבורג. גם תחילת המנגינה אצלו שונה בפרטים מעטים אך משמעותיים מהנוסח הישראלי. ביצוע חרדי לא ישראלי נוסף מפי שעיה מנדלוביץ מוגדר "ריקוד מצווה" לחתונה, ומשלב את נוסח האתחלתא "סוסולנגה" עם נוסח המנגינה שמתועד בישראל
ב. מארק לוי סבר שהשיר בשפת זולו ושאל על כך בפורום מקוון על זולו, אך נענה שהמילים כנראה אינן בזולו. חיפוש בגוגל מאתר מספר אתרים שכוללים את המילה susulanga (למשל כאן וכאן) ותרגום גוגל מזהה את השפה כצ'יצ'ווה (chichewa) שהיא שפה ממשפחת הבאנטו המדוברת למשל במאלאווי.
ג. טוביה נאור בכתבה "שורשים - חקר המסורות המוסיקליות במשפחה" מתעד כי כשביקש ילדים להביא שיר מארץ מוצאה של משפחתם, השיר "סוסו לנגה" עלה אצל משפחה שעלתה מדרום אפריקה.
ד. ההעמדה בסרטון בביצוע "האחים והאחיות" מניחה שהשיר אפריקאי.
2. דרום אמריקה
רוני מנצור כותב:
את השיר סוסולנגה אני מכיר משנת 1991. באותן שנים עבדתי בתנועת הנוער העובד והלומד. חברתי באותם ימים מיכל (היום אשתי) שהייתה עולה חדשה מארגנטינה לימדה אותי את השיר. לדבריה השיר הוא שיר אינדיאני עתיק המיועד להפסקת גשם. מיכל שהייתה בוגרת תנועת הבונים דרור (שלוחה של הנוער העובד והלומד) בארגנטינה נהגה לשיר את השיר כחניכה צעירה ולאחר מכן כבוגרת ומדריכה. [אכן מילות השיר נמצאות באתר תנועת "דרור". זמרשת]. השיר היה מלווה בריקוד מעגלי הכולל צעדים כבדים ורקיעה בסגנון שנתפס בעינינו כאינדיאני, כשבשיאו של הריקוד מנופפים ביד למרכז המעגל. את השיר והריקוד העברנו הלאה לחניכים שלנו ולשכבת הדרכה שהמשיכה בהעברתו לשכבות הצעירות.
בסוף יולי 1993 הכשרנו מיכל ואני את שכבת המדריכים לעתיד לקן י"א באשדוד. במסגרת ההכשרה הקמנו מחנה בחוף עין גדי. . . כינסנו את החניכים במעגל וסיפרנו להם את הסיפור הבא:
ביערות העד של דרום אמריקה חי שבט עתיק וניסתר מהציויליזציה. לפני שנים רבות, במהלך מחנה קיץ, הלך לאיבוד חניך מתנועת הבונים דרור. במשך ימים רבים חיפשו אותו חבריו ומשפחתו ולא מצאוהו. לבסוף הניחו כולם כי מצא את מותו והחיפושים פסקו. זמן מה לאחר סיום החיפושים הופיע הילד כשהוא בריא ושלם. החניך סיפר לחבריו על השבט העתיק שפגש ביער ולמעשה הציל אותו ממוות. במהלך שהותו עם הילידים למד מהם ריקוד להורדת גשם שנקרא סוסולנגה. חבריו של הילד אימצו את הריקוד והפכו אותו לריקוד הסודי שלהם. לימים כשהפכו מדריכים בעצמם, העבירו אותו לחניכים, ומאז הוא עובר מדור לדור.
לפי דברי רוני מנצור, נראה שהריקוד להפסקת הגשם היה לריקוד להורדת גשם בפעילות בעין גדי. עם זאת המילים agua venga בגרסה של תנועת "דרור" משמען בספרדית "בואו מים".
בנוסף, גם בקיבוץ גברעם בשנת 1970 העלו את השיר בקבוצת ילדים בתחפושות אינדיאנים.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
