נודו למייללת (לחן ברנשטיין)

נֻדּוּ לַמְּיַלֶּלֶת עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, עַל שִׁירָהּ כִּי שָׁבַת מִפִּי הַנֵּבֶל, עַל אַרְצָהּ כִּי עַל יַד חֶרֶב הִגִּירוּ, עַל אֵל צוּרָהּ בֵּאלוֹהֵי זָר הֵמִירוּ. אָן רַגְלְךָ בָּצֵקָה, גּוֹי אֹבֵד, תָּנוּחַ? מָתַי עַלִ צִיּוֹן יֵעָרֶה הָרוּחַ, וּמִשִּׁירוֹת הֵיכָל כִּי יִתְּנוּ קוֹלָם יָשׁוּב לֵב עַמָּהּ וִיהִי כִּימֵי עוֹלָם? מָתַי, הָהּ, גֹּלֶה אֶל כָּל אַפְסֵי אָרֶץ, תִּמְצָא מָנוֹחַ מִשֹּׁד וּמִפָּרֶץ? גַּם יוֹנָה מָצְאָה קֵן, מָעוֹן כָּל גָּבֶר, סֶלַע הַשָּׁפָן, וִיהוּדָה - רַק קָבֶר!נודו למייללת על נהרות בבל, על שירה כי שבת מפי הנבל, על ארצה כי על יד חרב הגירו, על אל צורה באלוהי זר המירו. אן רגלך בצקה, גוי אבד, תנוח? מתי על ציון יערה הרוח, ומשירות היכל כי יתנו קולם ישוב לב עמה ויחי כימי עולם? מתי, הה, גולה אל כל אפסי ארץ, תמצא מנוח משד ומפרץ? גם יונה מצאה קן, מעון כל גבר, סלע השפן, ויהודה - רק קבר!

מילים: ג'ורג' גורדון ביירון (לחנים נוספים לטקסט זה)
תרגום/נוסח עברי: יהודה לייב גורדון (לחנים נוספים לתרגום זה)
לחן: אברהם משה ברנשטיין

נֻדּוּ לַמְּיַלֶּלֶת עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל,

עַל שִׁירָהּ כִּי שָׁבַת מִפִּי הַנֵּבֶל,

עַל אַרְצָהּ כִּי עַל יַד חֶרֶב הִגִּירוּ,

עַל אֵל צוּרָהּ בֵּאלוֹהֵי זָר הֵמִירוּ.

אָן רַגְלְךָ בָּצֵקָה, גּוֹי אֹבֵד, תָּנוּחַ?

מָתַי עַלִ צִיּוֹן יֵעָרֶה הָרוּחַ,

וּמִשִּׁירוֹת הֵיכָל כִּי יִתְּנוּ קוֹלָם

יָשׁוּב לֵב עַמָּהּ וִיהִי כִּימֵי עוֹלָם?

מָתַי, הָהּ, גֹּלֶה אֶל כָּל אַפְסֵי אָרֶץ,

תִּמְצָא מָנוֹחַ מִשֹּׁד וּמִפָּרֶץ?

גַּם יוֹנָה מָצְאָה קֵן, מָעוֹן כָּל גָּבֶר,

סֶלַע הַשָּׁפָן, וִיהוּדָה - רַק קָבֶר!

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

המילים מתוך "מנגינות עבריות" מאת ביירון. קראו על השיר במאמרו של אליהו הכהן "'מנגינות עבריות' של לורד ביירון" שראה אור בבלוג של דוד אסף "עונג שבת", 20.7.2018. זיהוי המלחין בידי דוד אסף (שאיתר כתב יד בארכיונו של ברנשטיין) נוסף מאוחר יותר.

במאמר מובאים גם תווי השיר כפי שנדפסו בלייפציג ב1895 בחוברת Vier Lieder mit Benutzung syrischer Melodien ("ארבעה שירים למנגינות סוריות"), בעיבודו של ש"ת פרידלנד (S. T. Friedland, חזן בבית הכנסת החדש בברסלאו). הכותרת שניתנה לשיר בגרמנית הייתה Klage (קינה). כמו כן מובאת במאמר הקלטת הבית הראשון של השיר בלחן זה בביצוע שמואל וחנה גדעוני כפי שהקליט אליהו הכהן בשנת 1974. ההקלטה זמינה גם בנפרד.

השיר בלחן זה שב ונדפס בעיבוד חדש מאת ארנו נאדל בלוויית תרגום לגרמנית ולאנגלית בירחון Ost und West בגליון אוקטובר 1911. בגליון פברואר 1914 של אותו ירחון נדפס באותו לחן טקסט אחר בגרמנית Die Zimbel כ"שיר עם יהודי". אידלסון ב"אוצר נגינות ישראל" (כרך 9) זיהה כבר את המנגינות כווריאנטים של לחן אחד, והדפיס אותם זה לצד זה כפריט מס' 323 (עמ' 87 [עמ' 127 בקובץ הסרוק]). לשיר היידי אין עדות מוקדמת יותר.

מלבד העדויות שמביא אליהו הכהן, איתר הגולש מיכה כרמון עדות נוסף על זמרת השיר (לא ברור באיזה לחן): כתבה בעתון "הצפירה", 10.7.1896, עמ' 4: חג חלוקת הפרסים בבה"ס ביפו ביום הולדת הנדיב הרק"ז ויסוצקי, י"ג תמוז.

ראו את "נודו למייללת" גם בלחן קבונובסקי, שאף הוא נדון במאמר.

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

נודו למייללת (לחן קבונובסקי)

מקור: "Blau-Weiss Liederbuch", Judischer Verlag, Berlin, 1918, עמוד 70-71

השיר בעברית בתעתיק גרמני מתוך הירחון Ost und West גליון אוקטובר 1911.

השיר ביידיש מתוך הירחון Ost und West גליון פברואר 1914

עיבוד מאת: ס. ט. ו. פרידלנד

מקור: "Vier Lieder mit Benutzung syrischer Melodien ("ארבעה שירים למנגינות סוריות")", הוצאת המחבר (המעבד), 1895, עמוד 6-7

עדכון אחרון: 16.06.2024 20:18:49