בֵּן וּבַת יֵשׁ לָאַרְנֶבֶת:
בֶּן - יִצְחָק, וּבַת - יוֹכֶבֶד,
כָּל אֶחָד מֵהֵם נוֹלַד,
בַּחֲנוּת שֶׁל שׁוֹקוֹלָד.
אֵיזֶה כְּנוּפִיָּה מְתַקְתֹּקֶת!
בֵּן - תִּינוֹק, וּבַת - תִּינֹקֶת
וְגַם אִמָּא בְּעַצְמָהּ
כָּל גָּדְלָהּ - חֲצִי אַמָּה.
בְּחַלּוֹן גָּדוֹל יוֹשֶׁבֶת
כָּל מִשְׁפַּחַת הָאַרְנֶבֶת
וּמֵעֵבֶר לוֹ עוֹמְדִים
יְלָדוֹת גַּם יְלָדִים
וְהָאִמָּא - הָאַרְנֶבֶת -
מִסְתַּכֶּלֶת וְחוֹשֶׁבֶת:
טוֹב לְזֶה שֶׁלֹּא נוֹלַד
בַּחֲנוּת שֶׁל שׁוֹקוֹלָד.
אוֹי לִי, אֵיךְ אוּכַל לִסְבֹּל
אִם יַתְחִילוּ לֶאֱכֹל
גַּם אֶת בְּנִי, גַּם אֶת בִּתִּי?
קֹדֶם-כֹּל אִכְלוּ אוֹתִי!בן ובת יש לארנבת:
בן - יצחק, ובת - יוכבד,
כל אחד מהם נולד,
בחנות של שוקולד.
איזה כנופיה מתקתוקת!
בן - תינוק, ובת - תינוקת
וגם אמא בעצמה
כל גודלה - חצי אמה.
בחלון גדול יושבת
כל משפחת הארנבת
ומעבר לו עומדים
ילדות גם ילדים
והאמא - הארנבת -
מסתכלת וחושבת:
טוב לזה שלא נולד
בחנות של שוקולד.
אוי לי, איך אוכל לסבול
אם יתחילו לאכול
גם את בני, גם את בתי?
קודם-כל אכלו אותי!
מילים: לאה גולדברג
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: עממי (טקסטים נוספים בלחן זה) כתיבה: 1936
|
אורה פיין (אשכנזי) 
שנת הקלטה: 8.3.1993
מקור: הספרייה הלאומית פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. הוקלט במסגרת: הקלטות לקראת עבודת המוסמך של אוכמא שפרן |
על השיר
המילים נדפסו ב"דבר לילדים", כרך א, חוברת 1, ד' באדר תרצ"ו, 27.2.1936, עמ' 13. שבו ונדפסו בספר "מה עושות האיילות", עמ' 9-8ש.
מושר בלחן "סביבון סוב סוב סוב". לחנים נוספים נכתבו לשיר זה בידי יזהר ירון, גניה בת מיכאל, גידי קורן ואריה לבנון.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
לחנים נוספים באתר
טקסטים נוספים באתר בלחן זה
תגיות
עדכון אחרון: 14.09.2024 23:57:30
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם