א. פֹּה כֻּלָּנוּ בַּעֲלֵי מְלָאכָה מוֹצְאִים לַחְמָם בְּיֹשֶׁר וּבְחֶלְקֵנוּ מַה נִּשְׂמָחָה כִּי לֹא נִירָא חֹסֶר מַר לַעֲצֵלִים, הֵם אֻמְלָלִים תָּמִיד פֹּה בֶּחָלֶד וּמְאֻשָּׁרִים עוֹבְדִים שָׁרִים כִּי לַעֲמֹל נִוָּלֵד ב. הִנְּנִי נַגָּר, עֵץ אַקְצִיעָה עַד כִּי שְׁבָבִים עָפִים אֶקַּח אַלּוֹן, אַעַשׂ חַלּוֹן וּכְלֵי בַּיִת יָפִים מַר לַעֲצֵלִים, הֵם אֻמְלָלִים תָּמִיד פֹּה בֶּחָלֶד קְחוּ מַקְצֻעָה, עֵץ נַקְצִיעָה כִּי לַעֲמֹל נִוָּלֵד ג. הִנְּנִי רַצְעָן, בַּמַּרְצֵעַ אַעַשׂ נְקָבִים נְקָבִים אֶתְפֹּר נְעָלִים, גַּם סַנְדָּלִים קַלִּים רַכִּים נָאוִים מַר לַעֲצֵלִים, הֵם אֻמְלָלִים תָּמִיד פֹּה בֶּחָלֶד רִצְעוּ רֵעִים בַּמַּרְצְעִים כִּי לַעֲמֹל נִוָּלֵד ד. הִנְּנִי נַפָּח, בַּרְזֵל לֹוהֵט אֲרַקַּע עַל סַדָּנִי וְכֵלִים נְחוּצִים בְּיַד חָרוּצִים מֶנּוּ עוֹשֶׂה אָנִי מַר לַעֲצֵלִים, הֵם אֻמְלָלִים תָּמִיד פֹּה בֶּחָלֶד הַכּוּ אָחִים, רַקְּעוּ פַּחִים כִּי לַעֲמֹל נִוָּלֵד ה. הִנְּנִי חַיָּט וּבַמַּחַט יָדַי תּוֹפְרוֹת בְּגָדִים וְלוּ זָנַחְתִּי מַחְטִי עָרֹם תֵּלְכוּ יְלָדִים מַר לַעֲצֵלִים, הֵם אֻמְלָלִים תָּמִיד פֹּה בֶּחָלֶד נִקְּחָה מַחַט, נִתְפֹּר יַחַד כִּי לַעֲמֹל נִוָּלֵד ו. הִנְּנִי אוֹפֶה, קֶמַח סֹלֶת אָלוּשׁ בָּעֲרֵבָה מֶנּוּ אוֹפֶה לֶחֶם יָפֶה לְמַלֵּא בֶּטֶן רְעֵבָה מַר לַעֲצֵלִים, הֵם אֻמְלָלִים תָּמִיד פֹּה בֶּחָלֶד עוּשׁוּ חוּשׁוּ, בָּצֵק לוּשׁוּ כִּי לַעֲמֹל נִוָּלֵדא. פה כולנו בעלי מלאכה מוצאים לחמם ביושר ובחלקנו מה נשמחה כי לא נירא חוסר מר לעצלים, הם אומללים תמיד פה בחלד ומאושרים עובדים שרים כי לעמול ניװלד ב. הנני נגר, עץ אקציעה עד כי שבבים עפים אקח אלון, אעש חלון וכלי בית יפים מר לעצלים, הם אומללים תמיד פה בחלד קחו מקצועה, עץ נקציעה כי לעמול ניװלד ג. הנני רצען, במרצע אעש נקבים נקבים אתפור נעלים, גם סנדלים קלים רכים נאװים מר לעצלים, הם אומללים תמיד פה בחלד רצעו רעים במרצעים כי לעמול ניװלד ד. הנני נפח, ברזל לוהט ארקע על סדני וכלים נחוצים ביד חרוצים מנו עושה אני מר לעצלים, הם אומללים תמיד פה בחלד הכו אחים, רקעו פחים כי לעמול ניװלד ה. הנני חײט ובמחט ידײ תופרות בגדים ולו זנחתי מחטי עירום תלכו ילדים מר לעצלים, הם אומללים תמיד פה בחלד ניקחה מחט, נתפור יחד כי לעמול ניװלד ו. הנני אופה, קמח סולת אלוש בערבה מנו אופה לחם יפה למלא בטן רעבה מר לעצלים, הם אומללים תמיד פה בחלד עושו חושו, בצל לושו כי לעמול ניװלד

מקור: "הזמיר + טעמי זמרה לשירי "הזמיר" (מהדורת אודסה תר"ע 1910)", מוריה, אודסה, תר"ע 1910, עמוד 19

מקור: "הזמיר: שירי ילדים לזמרה ולמקרא [טקסטים בלבד] (תרס"ג עם הערות על כל המהדורות)", אודסה , תרס"ג 1903, עמוד 99-102