אחותי רועה

כותבת לנו דליה שורץ (יולי 2019):

רקדנו את השיר בכיתה ב׳ או ג' (לפני שבעים שנה!). אני זוכרת את הריקוד אבל לא בטוחה במילות השיר. את השיר ואת הריקוד לימד אותנו דודי, המורה יוסף אלמוזנינו ז"ל, בבית ספר מזרחי בראשל"צ.

הנוסח של דליה שוורץ הוא וריאנט של לחן עמנואל עמירן כפי שנראה בכתובים: א. שני מקורות באוסף נוי שהכותר שלהם "אחותי רועה", אחד צילום מתוך שירון כלשהו (מחברים: מלים - שרה לוי, נעימה - ע. עמירן) ואחד סטנסיל שאינו מקוטלג ונמצא צמוד לראשון (מחברים: מנגינה - פוגצ'וב, רקוד - שרה לוי). ב. כתב יד בארכיון עמנואל עמירן שהכותר שלו מַעגִֵלִיָה. התווים זהים בכל המקורות.

• לשיר גם לחן של יזהר ירון, שמופיע בספרו של ירון "רינות", והכותר שלו "גבע עליתי".  

יש לציין כי ב"שאו זמרה", ספר שיריה של שרה לוי-תנאי שערך אבנר בהט, השיר אינו מופיע ברשימת שיריה שהלחינו אחרים.

עדויות נוספות על כך שהשיר זומר:

• הספד של דיצה ברוקשטיין אלמנת צבי לאש (נפטר בשנת 1959 בגיל 29): "זכורים לי במיוחד טיולים מקסימים בחיק הטבע, שאנו צועדים במשעול ללא משעול ובננו הקטן על כתפיו . . . אחרי מנוחה היה קם במצב רוח מרומם, מושיט ידיו לעופר בן השנתיים [ו]שר בקול נעים ביותר: "גבע עליתי ובקעה ירדתי" וכדומה. במותו ללא עת הפסדנו שנינו הרבה מאוד. תקופה ארוכה לאחר מכן המשיך עופר לשאול: "איפה אבא?", להושיט לי את ידיו הקטנות תוך שירה וריקוד, ואני, הדומעת בשברון-לב, רוקדת ושרה "גבע עליתי ובקעה ירדתי".
• תגובה מאוחרת של "זיזי" (13.7.2016) לכתבה בYnet "רכב הפשיטה החדש של צה"ל"? (5.8.2003): יוסי [צ"ל בני] מהרשק [מרשק] עשה מעין משוריינים להגנה במלחמת העצמאות . .. "גבע עליתי" בשריקה. המבין יבין." [הכתבה נסבה על פיתוח של יובל מהרשק, כנראה בנו של בני].

חג הגז   שירי זמרדעים