הורה מלכדת

לחן: עממי חסידי טירי דירי טירי דירי טירי דירי דם דם דידידי די דים דידידם איי ים טידידם דידידי דידי דידידם  פרטים נוספים על הגרסה: כל חלק חוזר פעמיים.

ביצוע:   הקישור הועתק שלמה כנרתי, מקהלה מקובצת מעמק הירדן, מקהלת ילדים מקבוצת כנרת ומבית החינוך המשותף עמק הירדן  עיבוד: יקותיאל שור ניצוח: יקותיאל שור ליווי: תזמורת הבידור של קול ישראל שנת הקלטה: 1963/1964 בהקדמה לשיר אומר הקריין: "הורה מלכדת שראשוני דגניה וכינרת סובבוה לילות כימים. כנרתי הביאהּ בשמו של ברץ, וזכות ראשונים זאת תעמוד לו כיום". נכלל בתקליט: עלי כנרות: 50 שנה לעמק הירדן באומר ובצליל

ניגון חסידי ללא מילים. הלחן נרשם פעמיים בכרך העשירי (ניגונים חסידיים) של "אוצר נגינות ישראל" בעריכת אברהם צבי אידלזון, כניגון מס' 55 ושוב כניגון מס' 80. הלחן זהה לגמרי בשני הפריטים, מלבד הסולם (הפעם הראשונה בסול מינור ללא ציון מקור, הפעם השנייה במי מינור כפי שרשמה מפי סמואל שמיט מסינסינטי).

השם "הורה מלכדת" ניתן בשלושת המקורות הציוניים שאותרו:

• בסליל הקלטת המקהלה לזמר עם,
• בשירון "עובר מזמור מדור לדור : "ישן מול חדש" : שירים למנחמיה המתחילה את שנתה ה-85" (1986) [שירון מס' 98 של מועדון הזמר עמק הירדן], לפיו זו "ההורה של ראשוני עמק הירדן". במקור זה כנראה מובאות רק הברות הטקסט בלי הלחן, אך מאיר נוי בכרטסתו (עמ' 91 במקבץ הסרוק) מביא את תחילת הלחן. הוא רושם "הורה מלכודת", כנראה סבר ש"מלכדת" הוא כתיב חסר ל"מלכודת".

על-פי אליהו הכהן, הניגון כונה "הורה ברץ" (על שם יוסף ברץ), אולי משום שזה נהג לזמרו.

מוסיף מענדי בלוי: הניגון מפורסם מאוד בחסידות חב''ד, ומנוגן גם על המילים "ויהי בימי אחשוורוש הוא אחשוורוש, המולך מהודו ועד כוש". להן ביצועים חסידיים (תודה למענדי בלוי). עם זאת, נוסח הלחן בביצועים החילוניים תואם את הנוסח שנדפס ב"אוצר נגינות ישראל" באופן שלם יותר מהנוסח להלן.

• התוועדות חסידית עם הרבי מלובאביטש, פורים תשל"ב (1972)
• מקהלת חסידי חב"ד בשנות השמונים
• אביגדור צייטלין במילים "ויהי בימי אחשוורוש"
• ראו גם: מקהלת הנוער של YCC, תחת השם Haida.

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

הורה   שירים חסידיים   מנגינות ללא מילים  

---