הפרח הכחול

האזינו לביצוע יפה סבח בליווי יוסי לב באקורדיון (1986).

דברי עמנואל זמיר,"משמר לילדים", יום ג', ה' באדר תשי"ח, 25.2.1958, כפי שהובאו בחדשות בן עזר, גליון 430:

תשע שנים ומחצה התהלכה ילדה בארצות החיים, כולה עליזות ושובבות – לשמחת לב הוריה, מוריה וחבריה. כזו היתה בלהה רבין. אולם בא יום מר, שבו נקפד פתיל חייה. אותו יום רכבה בלהה בהצטלבות הדרכים של כפר מגוריה, כפר-גנים, השוכן על רמה במבואות פתח-תקווה. אי-שם בגנים היפים חייכו חייכו פרחים. בשדות שמעבר לכבישים שרכו עגלות עמוסות שחת. בארות צקצקו. וברקיע חגו יונים. היה זה יום רגיל, אחד מימי ילדותה של בלהה: ולפתע התרחש האסון. עגלה עמוסת שחת הגיחה מאחד הכבישים הצרים, ולאחר רגע נדרסה הילדה על אופניה. חברותיה חשו לעזרתה, הזעיקו מכונית. בלהה נלקחה לבית-החולים, והיא מפרפרת במכאובים ולוחשת: "אינני רוצה למות!" למחרת נטמנה גווייתה בבית עלמין. חבירה הקימו לזכרה פינת פרח, ערוכה משלל פרחי שדה, שבלהה כה אהבתם, ושיר חדש התרונן בכיתה, וברחוב, בחוגי הזמר שבכפרה ובכל הארץ – השיר שבלהה חיברה את המילים שלו ולא ידעה שעל גורלה היא שרה. על פרח כחול כתבה. פרח כחול, שחייך בשדה, והיא קטפתו, ופתאום הצטערה על המעשה: "הצטערתי שקטפתיו כי מאז יותר לא ראיתיו..." אכן, על גורלה שלה שרה בלהה. כפרח כחול התנוססה ילדותה באביבו של עולם. כמוהו לבלבה בארצות-החיים. כמוהו נקטפה בלא-עת. רק את תחילת המנגינה הספקתי לחבר, לפי בקשתה. את הנעימה לבית השני של השיר חיברתי כבר לאחר מותה. יהי זכרה ברוך!