אולי עוד לא נגמר

מָה עֲמֻקּוֹת הָיוּ עֵינַיִךְ שֶׁמַּבָּטָן אָמַר הֵן בָּעוֹלָם אֲנַחְנוּ שְׁנַיִם לֹא יַפְרִידוּנוּ יָם וָהַר הָיָה חֲלוֹם נִפְלָא לִשְׁנַיִם הָיֹה הָיָה חֲלוֹם חָלְפוּ יָמִים, שָׁנָה, שְׁנָתַיִם אַךְ עַד הַיּוֹם לֹא שַׁבְתְּ הֲלוֹם אוּלַי עוֹד לֹא נִגְמַר רוֹמָן שֶׁכְּבָר עָבַר בְּוַדַּאי כָּךְ לִבִּי לוֹחֵשׁ הֵן בָּאָבִיב שׁוּב נִפָּגֵשׁ אוּלַי עוֹד לֹא נִגְמַר רוֹמַן שֶׁכְּבָר עָבַר גּוֹרָל שׁוּב יַפְגִּישֵׁנוּ וְשׁוּב נַפְשֵׁנוּ אַחַת תִּהְיֶה לָעַדמה עמוקות היו עינייך שמבטן אמר הן בעולם אנחנו שניים לא יפרידונו ים והר היה חלום נפלא לשניים היה היה חלום חלפו ימים, שנה שנתיים אך עד היום לא שבת הלום אולי עוד לא נגמר רומן שכבר עבר בוודאי כך לבי לוחש הן באביב שוב ניפגש אולי עוד לא נגמר רומן שכבר עבר גורל שוב יפגישנו ושוב נפשנו אחת תהיה לעד

הלחן זהה לשיר טנגו פופולרי שהושר לפני מלחה"ע השנייה בתיאטרון היידי. בגטו וילנה הותאמו ללחן זה מילות השיר "די זעלבע גאסן" (אותם חוצות) שכתב כתריאל ברוידו, מנהל התיאטרון היידי בגטו. התווים פורסמו בספרו של שמריהו קצ'רגינסקי, "לידער פון די געטאס און לאגערן" שראה אור בניו-יורק בשנת 1948, ובמקורות נוספים שבהם לא צוין שם של מלחין כלשהו.

לחן החלק הראשון ("מה עמוקות היו עינייך") דומה מעט גם ללחן הבית בטנגו הרוסי Не покидай (אל תעזביני) מאת המלחין אוסקר סטרוק. החלק המקביל פותח במילים Не покидай я умоляю. (תודה לצבי (גרימי) גלעד).

בתווים לקול ופסנתר שיצאו לאור בהוצאת "גיל-רון" בשנת 1949, נרשם "עיבוד המוסיקה: פנחסי-אריאל" ועל גבי תווית תקליטון "הד-ארצי" מס' 664, בו מוטבע השיר "אולי עוד לא נגמר" בביצוע יפה ירקוני, מצויין שמו של אריאל פנחסי (בובי פנחסי) כמלחין השיר. שמו של פנחסי נרשם גם בספר השירים של יפה ירקוני "זה הסוד שלי" (מפעלי תרבות וחינוך, 1987) וכך היה רשום שנים רבות גם באקו"ם.