טעם המן
העתקת מילות השיר

גִּזְרָתֵךְ תַּבְנִית נֹגַהּ, רֵיחָהּ נֵרְדְּ וּבַמּוֹר סוּגָה. שִׂפְתוֹתַיִךְ אַרְגָּמָן, נִיבָן בִּינוֹת, טַעֲמָן מָן. טַעַם הַמָּן, הַמָּן, הַמָּן – אִם יְסֻפַּר לֹא יְאֻמַּן. צוּף, תִּירוֹשׁ, חָלָב וּדְבַשׁ לֹא יַרְווּנִי, חִכִּי יִיבַשׁ! עֵת אֶשַּׁק שִׂפְתוֹתַיִךְ תַּשְׁקִינִי עֲדָנַיִךְ. טַעַם הַמָּן...גזרתך תבנית נוגה, ריחה נרד ובמור סוגה. שפתותייך ארגמן, ניבן בינות, טעמן מן. טעם המן, המן, המן – אם יסופר לא יאומן. צוף, תירוש, חלב ודבש לא ירווני, חכי ייבש! עת אשק שפתותייך תשקיני עדנייך. טעם המן...
מילים: יצחק אליהו נבון
לחן: לא ידוע

גִּזְרָתֵךְ תַּבְנִית נֹגַהּ,
רֵיחָהּ נֵרְדְּ וּבַמּוֹר סוּגָה.
שִׂפְתוֹתַיִךְ אַרְגָּמָן,
נִיבָן בִּינוֹת, טַעֲמָן מָן.

טַעַם הַמָּן, הַמָּן, הַמָּן –
אִם יְסֻפַּר לֹא יְאֻמַּן.

צוּף, תִּירוֹשׁ, חָלָב וּדְבַשׁ
לֹא יַרְווּנִי, חִכִּי יִיבַשׁ!
עֵת אֶשַּׁק שִׂפְתוֹתַיִךְ
תַּשְׁקִינִי עֲדָנַיִךְ.

טַעַם הַמָּן...
גזרתך תבנית נוגה,
ריחה נרד ובמור סוגה.
שפתותייך ארגמן,
ניבן בינות, טעמן מן.

טעם המן, המן, המן –
אם יסופר לא יאומן.

צוף, תירוש, חלב ודבש
לא ירווני, חכי ייבש!
עת אשק שפתותייך
תשקיני עדנייך.

טעם המן...




גרסת "קולות רבים"   העתקת מילות השיר

 



בַּת שִׁירָתִי עוּפִי נָא
מוּל תַּמָּתִי כַּיּוֹנָה
בָּרָה הִנָּה כַּחַמָּה
לִוְיַת חֵן וּנְעִימָה
בת שירתי עופי נא
מול תמתי כיונה
ברה הינה כחמה
לוויית חן ונעימה




 פרטים נוספים


מפי רות רוזין (נ' 1928)   העתקת מילות השיר

 



גִּזְרָתֵךְ תַּבְנִית עֲנוּגָה
מוֹר וְשׁוֹשַׁנִּים סוּגָה
וכו'
גזרתך תבנית ענוגה
מור ושושנים סוגה
וכו'




 פרטים נוספים

ביצוע:

 

ברכה צפירה 
עיבוד: מרק לברי
ניצוח: גאורג זינגר
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: לכל המאוחר 1964

בגרסה זו הבית הראשון הוא כגרסה הכתובה ב"קולות רבים".

ההקלטה דומה מאוד להקלטה בניצוח לברי עצמו. זיהוי המנצח לפי עטיפ התקליט "ברכה צפירה 1939 - 1964".

נכלל בתקליט: ברכה צפירה 1939 - 1964
נכלל בקלטת השמע: שירי הזהב של ברכה צפירה: משירי עדות ישראל ושירים בלדינו (ההקלטות המקוריות)

על השיר

ברכה צפירה אמרה בראיון לאבנר בהט שנבון נהג "לייחס לעצמו שירים מסורתיים" אף על פי שהוא כתב רק את המילים, והלחן היה  פרסי. כמו כן ב'קולות רבים' היא מציינת את מקורו בלחן פרסי ורק את מילותיו ל-י.א.נבון.
לעומת זאת - יצחק לוי במכתב למערכת 'דבר' כותב שהמילים והמנגינה של 'טעם המן' הם של יצחק אליהו נבון. ('דבר' 15 באוקטובר, 1953).  באותו מכתב למערכת הוא מוחה על כך שייחסו את הלחן לנחום נרדי.
להלן הכתבות: (תודה לעמי ירימי)

פרופ' אדוין סרוסי במאמרו "מתוגרמה לירושלים: יצחק אליהו נבון ותרומתו לזמר העברי" (דוכן י"ג, תשנ"א), עמ' 124 כותב כי "אין לייחס את חיבור הלחן לי"א נבון, וזאת למרות שטרם עלה בידינו לגלות את מקורו. לפי ברכה צפירה זהו "שיר אהבה פרסי". סגנון השיר אינו נוטה לאמת את קביעתה של צפירה. הייתכן שהיא קיבלה מידע זה מנבון עצמו כשזה לימד אותה שירים בשנות השלושים?

ערך הויקיפדיה על י"א נבון קובע כי מקור הלחן הוא בקופלאס (שיר מועד) הספרדי-יהודי "פורים לנו, פסח אן לה מאנו", אך ללא אסמכתא.


ביצועים נוספים:

החלק העיקרי בשיר משמש כנושא לווריאציות בפרק השלישי של קונצ'רטו לפסנתר מס' 1 מאת מרק לברי. ללחן, בשינויים קלים, התאימה אהובה עוזרי את השיר "אותו עני". ההברות בפזמון "אמן אמן" לקוחות מהשיר המקורי. האזינו כאן (יש לבחור "אותו עני").


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים  

מקור: "שירי עבודה ומולדת קובץ שני", מרכז לתרבות והסברה, עמוד 26



תיווי: הלל אילת
תגיות




עדכון אחרון: 03.11.2024 18:52:39


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: