מילים: רפאל קלצ'קין
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: פואה גרינשפון הלחנה: 1937
|
עיבוד: צבי אבני
שנת הקלטה: 27.3.1961 ביצוע כלי. מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית |
רביעיית נגילה  ביצוע:
מקהלת בית הספר הממלכתי-דתי ע"ש יהודה הלוי, ירושלים 
שנת הקלטה: 10.7.1956
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
מרים אביגל (ליאון) 
ניצוח: אלכסנדר טרסקי
ליווי: להקה כלית לא מזוהה
שנת הקלטה: 1960
נכלל בתקליט: מרים אביגל: חדש וגם ישן
אסנת פז 
ניצוח: שמעון כהן
ליווי: להקת לרוקדים הידד
שנת הקלטה: 16.7.1964
המלווים בהדרכת שמעון כהן.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתחבורת שירו שיר, הדסה סיגלוב 
מקור: תקליט "שירו שיר עם מאיר הרניק" - הד-ארצי AN43-59
מקהלת בית הספר לדוגמא על שם הנריטה סאלד תל אביב 
שנת הקלטה: 3.5.1957
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
חני דינור  ביצוע:
להקת הניגון  ביצוע:
ותיקות מקהלת משמרות 
שנת הקלטה: 28.1.2010
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
ההקלטה משובשת מעט; בהמשך תעלה הקלטה משופרת.
שלישיית "צליל גליל" 
רונית אופיר  ביצוע:
זמרשת, משתתפי האירוע 
גיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
שנת הקלטה: 2007
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי באירוע זמרשת מס' 1, שהתקיים במועצה מקומית אזור, ב-9 בנובמבר 2007.
ביצועים נוספים:
- אנסמבל קול אביב
- מקהלת מכללת לוינסקי (סרטון מתוך המופע "כבה השמש שיקד")
את עיקרי דבריו של אליהו הכהן מביא מיכאל קוכמן:
פואה גרינשפון שהיה מורה לזמרה בבתי הספר של תל אביב הקטנה, ביקש לחדש ולרענן את הרפרטואר של שירי הילדים. הוא רצה שלילדי ארץ ישראל יהיו שירים מקוריים ולא מתורגמים משירים לועזיים. נאמן למטרתו עקב גרינשפון אחרי כתבי עת שפרסמו מפעם לפעם שירים.
באחד מגליונות "במעלה" מצא המלחין את מבוקשו. השיר החדש פתח במלים "כבה השמש שיקד" והוא דיבר על חליל רועים ועל ערב בגלעד. החליל היה כלי הנגינה החביב על גרינשפון מכל כלי הנגינה. על השיר החדש והמרגש היה חתום השם רפאל בלבד. גרינשפון הנרגש יצא בשנת 1937, מצויד ב"במעלה" לטיול בגליל עם ילדי גמנסיה הרצליה.
בשעת ערב פרש המלחין לאוהלו ולאור העששית פתח את "במעלה", קרא את השיר, ובהינף קולמוס אחד כתב את מנגינת השיר ועוד בשני קולות. יצא האיש מאוהלו, אסף אליו את בני הנוער, ומתוך הגליון שטרם יבשה הדיו עליו לימד אותם את השיר ושמח מאוד כאשר נוכח שהם שרו אותו בשני קולות.
תוך שבועות מעטים כבר שרו את השיר בכל רחבי הארץ, ואף שם נתנו לשיר: "ערב בגליל" למרות שהוא מדבר על הרי הגלעד. בשנות הארבעים נערך ערב שירה, מעין מצעד פזמונים, בעמק יזרעאל ו"ערב בגליל" או בשמו האחר "כבה השמש" זכה בו במקום ראשון.
תעלומת מחבר השיר נותרה בעינה. היו שסברו שמדובר ברפאל אליעז, ובכמה שירונים אף נזכר שמו במפורש כמחבר השיר. והנה, לאחר שנים רבות ערך אליהו הכהן ראיון עם השחקן רפאל קלצ'קין ותוך כדי הראיון התגלה שקלצ'קין הוא השם החסר ליד רפאל. הסתבר שקלצ'קין, שהיה מחבר פזמונים לעת מצוא, לא העריך את עצמו כמשורר ולכן הצטנע ולא חתם את שמו במלואו.
לשיר חובר גם לחן מאת דוד זהבי.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תיווי: הלל אילת
העיבוד מבוסס על עיבודו המקורי של גרינשפון לשני קולות.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.